[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את נועה דור

לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
העיניים שלך - שאומרות את הכל...
לא אתאהב,לא רוצה שוב ליפול,
החיוך שלך - שמחמם את הלב...
לא אתאהב לא רוצה עוד כאב,
הנגיעות העדינות והליטופים...
בסוף תלך - ואני אשאר שבורה לרסיסים,
הנשיקות שמשאירות טעם של עוד...
זאת רק אשליה שהרבה לא תשרוד...

הכל שונה ולא מוכר,
הקשר שהיה הדוק פתאום הפך לזר.
אפילו משיחת חולין,
שמשהו לא בסדר אפשר להבין.
פתאום קשה לי יותר לשתף ולהפתח,
למרות שיש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לחלוק אתך.

רגישת השייכות נעלמת ובורחת,
והילדה קטנה גדולה נשארת לבד ורועדת מפחד.
היא לבד, בודדה ולא חשובה,
כולם עם כולם... והיא עם עצמה.

שוב לבד ושוב בוכה,מקווה שהכל ישתפר,
נאחזת בתקווה, רוצה שהכל יגמר
והכל יחזור להיות בדיוק כמו לפני שנה.
מחפשת טעות או סיבה שבגללה מרגישה בודדה.

עצב
בזמן האחרון הכל שונה וזר, מרגישה שעולמי לרסיסים נשבר.
אולי זו רק תקופה ואולי זה בגלל הגיל?
אני לא יודעת דבר רק צריכה שמישהו אותי יציל.

מושפע מהסביבה ומהחברים,
הכי חשוב זה הדבר שהם חושבים.
מסונוור,שוטה בלי עקרונות,
מקבל החלטות בלי שותף להם להיות.
נכנע להם ומתקפל,
סוגר להם כמו לאל.

בגלל עקשנות,
סרבתי להכנע,
בגלל טיפשות,
נלחמתי על שקר ואשליה

אהבה
המראות,הנשיקה
התמונה נהיית קשה,בוכה.
מבטים וחיוכים
שוב נשברת מבפנים.צועקת.

הדמעות חוזרות,
הזכרונות צפים,
הוא בכל מקום...
היא נשברת מבפנים

הרהור
למה צריך את הכסף, אם אין עם מי לחלוק?
למה צריך מחק, אם אין את מה למחוק?




אני אוהב לאונן
שאני עירום
ואתם?




תום יורק


תרומה לבמה





יוצר מס' 51921. בבמה מאז 20/6/05 14:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנועה דור
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה