| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 לפעמים צוחקת ככה סתם
 היא פשוט כזאת
 נעה של הים
 
 
 
 | 
 קח אותי לכל מקום שארצה להגיעמהר אבל לאט
 בטוח אבל מסוכן
 ארוך אבל קצר.
 
 | 
 | אם שיר בי יהיהואתהלך גאה
 
 | 
 | אני רוצה שמישהויזהה את הכאב שלי
 
 | 
 | משהו הולך בי,גם אם הוא הולך על קצות האצבעות.
 
 | 
 | דברים שהתכוונתי מחריחליקו בין זרועותיי
 
 | 
 | אני מקווה שאמצא את הניצוץ שבכוכב הראשון 
 | 
 | ואם תפילות הופכות לנשריםהן ברור דואות הלוך ושוב
 
 | 
 | אוספת כמה ראיות שאני לא אוהבת אותך.ראיות שאתה לא אוהב אותי
 קל לי יותר למצוא.
 אתה לא אח שלי הגדול.
 
 | 
 | הזריחה נותרה אותה זריחה,החול על שפת הים נשאר בדיוק אותו החול.
 בשמיים יש את אותם עננים,
 אנשים צועדים באותה הדרך כבר עשרות שנים.
 
 | 
 | אני משאירה את הרע שעשיתי עכשיו 
 | 
 | דברים שאמרתי דאזדברים שהתכוונתי מחר
 
 | 
 | ואחרי מותי כשמצלמות עיתונות מצלמות -יכתבו בעיתון על משהו אחד שעשיתי כמו שצריך.
 
 | 
 | מלא את קרביך בברווזי צעצועדבר אל פחי הזבל
 
 | 
 | מרחקים שלי, חבקו אותיאהובתי שלי יצאה לה אל הים
 
 | 
 | במעוף הנשר המאייםרואה היא את הדרור
 
 | 
 | מישהו דופק בדלתאני פותחת וכל העולם ניצב בפני
 הוא מבקש מים,
 גם העולם לפעמים צמא.
 
 | 
 | איזו פואמה יפה כתבתיפואמה על יגון וצער
 
 | 
 | אני פוחדת מדפי היפהופוחדת משתיהן
 
 | 
 | שדונים ופיות ונסיכות אדומותמכשפות, מפלצות ופינות רדומות
 
 | 
 | השערות סומרות לילא ברור אם מהקור או מהבעתה
 
 | 
 | השמים נושמיםהעננים נוגעים בי
 
 | 
 | שיר לעצמי, אהובתי שלילפעמים שונאת אותך
 
 | 
 | בהולכי ברחוב,במעוף ציפורים,
 בשקשוק גלגלים,
 בספר קריאה.
 
 | 
 | אם יבוא משב קל של רוחאני אתמוטט ואפול
 
 | 
 | תן בי את השלוה הפנימיתלהתגבר על כל מה שביומי.
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | האמת שאני בכלללא יודעת
 לקרוא.
 אני רק מסתכלת
 בתמונות...
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |