[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 noabenari@hotmail.com

אל היצירות בבמה האהובות על נועה בן אריאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי נועה בן ארי

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הפסיכולוג שלי תמיד היה אומר " תפסיקי להכניס כל גבר זר למיטה
שלך, זה לא יפצה על שנים של חסך רגשי עצום".
ואני כל הזמן הייתי חושבת, שהלואי שמישהו היה פותח דוכן של
חיבוקים בשוק הבדואי בבאר שבע, כדי שאוכל לקנות חיבוק ממש בזול
מדי פעם, כי לפעמים ממש צריכה .

סוריאליזם
הוא עצר בצד, מחנה הכנפיים, עובר על איזה חוק תנועה,
"תקשיבי לי טוב, עכשיו זה חשוב" הושיב אותי על המדרכה.
"עברת את הגיל של לבנות ארמונות, הוא חלף לך בין הרגליים,
וזה לא משנה אם שמת לב, לא שמת לב, כן שמת לב או אולי, רצית-
אז עפים לשמיים".

אהבה
"אז מה, את קשה להשגה"? שאל אותי למחרת, כשטלפן אלי.
עצמתי עיניים וממש יכולתי להריח את הגשם הראשון דרך השפופרת,
כאילו טפטף אצלי, מחוץ לחלון. "כן" עניתי, שואבת את הריח "זאת
תכונה שנולדתי איתה, זה בגנים, זה לא כמו כל הבנות, אני לא
עושה את זה בכוונה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
איכשהו האופק תמיד נראה מקום יותר טוב לחיות בו.

ג'ננה
אתמול הלב שלי נפל לי לרגליים.

כשהייתי קטנה, קראתי סיפור על ילדה,
שהיו לה גומות חן וכל הילדים בגן אהבו אותה יותר מכולם.
לא ידעתי, שגומות חן הן חורים בלחיים, חשבתי שהן נראות כמו
נמשים.

לפעמים אני כזאת קטנה, אי שם בין זרועותיך.

קצרצר
מחוץ לחלון הטיפטוף נעשה זועף יותר, כמו כועס על אלוהים.

אמונה
אל תרעישו את הרגע
השאירו אותו חף מנגיעות
נקי כמו השדה הפתוח בו רק אני והרוח מקשיבות ללחישות הציפורים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
מנסה לכתוב על אהבה.
הם כולם נגעו בה, מרחו אותה, פיזרו אותה לכל כיוון.

יומן
הוא אוהב אותן קטנות, הסקתי, פרי בוסר שטרם הבשיל, יושבות בול
בכף היד, כמו פיות עם כנפיים, רק מחכות להזדמנות, לעוף הרחק
לארץ עם שמש.
הוא מחזיק בהן חזק, חוסם את המעוף, אולי כדי להעצים גדולתו
בעיניו.

התבגרות
ברחוב, המכוניות חונות בצד הלא נכון של הכביש,
כמו מורדות בסדרי עולם
והשמש?
היא שוקעת כשאתה לא מרגיש.
אולי לא אוהבת.
אולי אפור לה מדי.
אולי.

אהבה נכזבת
עשרים דקות לפני סוף יום ההולדת שלי, הקאתי זיתים של מרטיני,
שקיבלתי בחינם מהברמן בפאב, ("תקראי לזה מתנה ליום ההולדת"),
בשרותים של דירה של מישהו, מאחד השולחנות העגולים, אפילו לא
זכרתי מאיזה. הכל בגלל החוק מרפי המזדיין הזה, חשבתי לעצמי,
מדליקה לי סיגרית מרלב

היום שבו קברתי את הרגש, לא היה יום יותר מדי מיוחד. סתם יום
קיצי, חם, עם שבעים אחוזי לחות.
קברתי אותו בחצר האחורית של הבית שלי, בין עץ הזית לעץ הלימון.




חשבתם לעצמכם מה
קורה
כשאתם נולדים
פולנים בעלי
שנאה מולדת
לאשכנזים?


תרומה לבמה





יוצר מס' 7429. בבמה מאז 3/11/01 18:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנועה בן ארי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה