|
מתחילה מחדש.
בית קפה באמריקה
כולו שוקק אנשים,
יושבת לבד בפינה
וטווה להם סיפורים
|
בפעם הבאה שאראה אותך,
כמו סופת חול
אנדוד ממך.
|
אחרי שנגמר הכוח לבכות,
מלאי הדמעות אזל,
וכל מה שיוצא מהפה הם
מלמולים חסרי פשר
|
מתכת מחלידה בתוך כל הירוק הארצישראלי (המועט שנשאר)
|
לכאורה, שתי ילדות משחקות בחול
|
נצבעה באיטיות רבה.
כיסוי צבע על תמונה.
|
אל הארכיון האישי (35 יצירות מאורכבות)
|
|
"אבל הכי אהבתי
לרקוד
'סלואו-גן'
במסיבות כיתה"
(נוי-נוי, כיום
בת 20, נזכרת
שכיתה ו' היתה
באמת קצת יותר
מלהשתכר
ולהזדיין, לא
בהכרח בסדר הזה) |
|
