|
הלבד הוא החופש המוחלט
"אתה חופשי ומשום כך אתה אבוד".
קפקא
א' הגיח לחיי בדיוק כשהשמיים התקדרו.
הוא היה שם עם מבטו האפל והמדוכא ומייד ידעתי - הוא האחד!
זה מעולם לא קרה לי קודם וכעת זו הייתה הפתעה כה גדולה. גדולה
מדיי.
לא ידעתי איך להתמודד. אני צעירה. זה גדול עליי. מה עושים עם
כל כך הרבה אהבה?
|
עיזבו אותי בצד הדרך
קוראת לך זועקת
חושך צלמוות
ברושים מלמעלה
|
העלים שנשרו בסתיו
הסבו לי עונג מכושף
עת עלצתי בשדות
עם חבר מרעות
|
אני רוצה לכתוב לך שיר
מתוך מוחי הקודח
מתוך לבי הבוער
|
אני אתפוס אותך
אני לא
אני מעדיפה להיתפס
אני מעדיפה להאנ
לא אסור להגיד
אסור
אסור
אסור
אסור
וגם אסור לחשוב
ואסור לדמיין
|
ישנה על עצים
ואוכלת עלים
לוטפת הרוח
מנגנת לחשים
|
שועטת במסדרונות האור
על גבי מיטה מתגלגלת
עטופה בסדינים
מבהיקים מלובן
|
מטומטם יפה שכמותך
נגררת אחרי הקלישאות שטחנו לך את המוח
כתשו אותו לאבקה דקה
ומאז אתה עושה כביסה מסתרק ומתייפייף
|
עמוק בתוך האופל
שוכנת האימה
כובלת אותך בקשרים וחבלים
קושרת וקושרת ואוזקת
|
נוגע בגבול האינסוף
יורד מן הכביש
אל הרחוב
קר, גשום ואפרורי
רוחות סוחפות
דוחפות מעלה
דוחפות מטה
|
|
"לא אכפת לי"
הציפור של ח.
לוין |
|