|
המחנכת שלה בכיתה ג' הכתירה אותה ל"מלכת הסיפורים".
אבל זה היה אז, הזמנים הטובים.
הדמיון שלה התעוות לו ככל שהבינה יותר וכך גם היכולת
להביע את עצמה.
בקריאה שניה, שלישית ועשירית של כל מה שהיא כותבת,
היא ממש שונאת את זה, רוקמת לעצמה בראש משפטים
שונים, דרכי ניסוח שונות. העצלנות או סתם חוסר החשק
לריב עם עצמה, הם אלו שמונעים ממנה לתקן ולשנות.
ולמה היא חושבת שזה מעניין אתכם? זה לא, היא יודעת.
אבל היא מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמה כשהיא יודעת
שעכשיו כולם יודעים את התירוץ ללמה הכתיבה שלה גרועה
כל כך.
הכל שחור, יותר מדי שחור. לא הייתי בטוח לאן הגעתי. 'יכול
להיות שאני בגיהנום', חשבתי לעצמי בשלב כלשהו כשכבר הייתי ממש
קרוב לייאוש.
|
בים של רסיסים
היא נדקרה.
בזמן שחיפשה את עצמה
שאבדה לה,
כמעט טבעה.
|
|
|
כשמשתעלים
מהריאות אי אפשר
לשמוע אם מדברים
אלייך. או
עלייך. או בכלל.
צריך בעיקר
להיזהר לא
להחנק.
מתוך: דברים שלא
ידעת על דלקת
ריאות |
|
