|
לפני המון שנים כשעוד היתה בי התמימות של אהבה נכזבת
ותיקווה מעודדת , כתבתי שירים, מאז עברו המון שנים ,
לא אחשוף פה כמה, בגרתי , עייפתי , רוב החרוזים שלי
נעלמו בתוך החור השחור של השיכחה, נשארו בודדים ,
אותם העלתי פה בבמה. אולי התגובות שלכם יעוררו בי
שוב את יצר הכתיבה.
אמר שהיה יורד לים
פשוט כדי לשכוח
|
הייתי כספר פתוח
דפים דפים
|
|
|
שלי ראית? הקימו
תנועה לשחרורך.
איזה צחוק. למה
את לא צוחקת?
אה, הפה שלך
מלא, לא נורא,
תצחקי אחר כך.
החבר של שלי. |
|
