|
לפני המון שנים כשעוד היתה בי התמימות של אהבה נכזבת
ותיקווה מעודדת , כתבתי שירים, מאז עברו המון שנים ,
לא אחשוף פה כמה, בגרתי , עייפתי , רוב החרוזים שלי
נעלמו בתוך החור השחור של השיכחה, נשארו בודדים ,
אותם העלתי פה בבמה. אולי התגובות שלכם יעוררו בי
שוב את יצר הכתיבה.
אמר שהיה יורד לים
פשוט כדי לשכוח
|
הייתי כספר פתוח
דפים דפים
|
|
|
- ואיפה את
היית כשרבין
נרצח?
"מתחת למדרגות,
בדיוק החלפתי
מח... אה, לא,
הייתי בבית,
ראיתי אסקימו
לימון. היו
צחוקים".
- מישהו היה
איתך?
"אפשר רגע לעשות
טלפון?".
(מתוך הראיון
הבלעדי והמפתיע
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
