|
השכן לי באמת שכן לי?
ועיניו לי?
|
לכל מי שחי אי-פעם
לכל מי שחי אי-פעם באמת
|
שיבין מה כתבתי,
שיחשוב שזה הוא,
באמת לא אכפת לי,
הרי הסוף כבר ברור...
|
אתה שוב מבלבל אותי נורא
וכבר נמאס לי לכתוב עליך
|
תולה את התמונה על הקיר
ולא אעשה זאת שוב בטעות.
|
למה תמיד כשאצלי זה כן, אצלכם זה לא?
למה כשאצלכם זה כן, זה לא כלפי?
|
מי בוכה רק מלראות עננים
ואותך... נמצאת בתוכם
|
לא רוצה להתחיל לשייך אני שלך, אתה שלי
|
ובעצם לחשוב שיש כזה דבר, שלמות, זה לא בנאלי?
ואולי גם אפשר להטיל ספק באהבה והתאהבות?
אלו גם דברים בנאליים!
נמאס לי, נמאס...
קשה להיות לידך, מרחוק או מקרוב
|
החלטנו ללכת כי מה כבר אפשר לעשות בעיר כמו באר שבע?! הגענו
ומולנו ניגלו חייל וחיילת. הם הציגו את עצמם, נראו חמודים
חננים כאלה. לו קראו תבור ולה קראו אלינור.
|
לפעמים, מתחשק לי להיות קצת יותר נועזת. אז מה?! מי אמר שמותר
בכלל? אבל מצד שני: מי אמר שאסור?
לפעמים, אני לא מבינה אפילו מה אני רוצה מעצמי. הרי איך זה
יכול להיות שיצור אחד במוח שלי אומר ככה ויצור שני אומר אחרת?
|
|
|
זה הזמן לכתוב
עוד סלוגן או
ללעוס מסטיק.
ונגמר לי
המסטיק. |
|
