[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על ניצן טורטלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ניצן טורטלאל היוצרים המעריכים את ניצן טורטל

"לא משנה מקום גם זמן לא משנה
ילדה קטנה אהבתי בגליל.
ואני הולך לפגוש אותה לגמרי במקרה
אחרי שכבר אשכח אותה כליל."

(פלוגה בקו\ מאיר אריאל)




לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
איך זה שבלילות
כשאני חוזרת מבילוי
אני גוררת רגליים
כדי שקולות הכפכפים
על האספלט
יפיגו את הבדידות

הרהור
אהבה כואבת לי
אכזבה כואבת יותר

אהבה
לא ידעתי
שחיוך יכול להיות
כלי נשק

געגוע
את כל כוחותיי אני משקיעה
בלא לחשוב עלייך.

וידוי
אם הייתי צריכה
לתאר אותי בשלוש מילים
אני לא הייתה אחת מהן.

מצב
עברתי כבר עשרים חורפים
שמונחים עכשיו
על המדף לידי
במסווה של
מכתבים

אהבה
ואני נלחמת,
כדי להצליח להראות לך את מי שאני עכשיו,
שהדבר היחידי שדומה בינה לבין מי שהייתי אז הוא אתה.

אהבה
הדברים שפעם
היו גורמים לי לאכזבה
נראים היום
כמו חלום

כמיהה
ואיך בגללך
כל החוקים מתבטלים,
אפילו חוק שימור האנרגיה
שאני כל כך אוהבת.

כעס
יום אחד
אני אהיה
סוף סוף- יציבה
תיזהר שזה לא
יערער אותך

מצב
כמו רכבת הרים (כי תקליט שבור זה כבר נדוש)
עושים שוב ושוב את אותו הלופ.

מצב
יש לי עוד הרבה קיצים וחורפים
ואנשים להיות שייכת להם
ועשן סיגריות ורגליים יחפות ומחוספסות
שיזכירו מקומות.

געגוע
ואני רציתי שתשאל
שתזרע בי שוב
תקוות שווא
שיהיו לי

געגוע
להיות שוב חלק מחיים שלך
לא לעצור,
לא לבדוק מה זה עושה לי.

יחסים
אנחנו כמו שתי מכוניות החולפות זו על פניה של זו
הן נוסעות לכיוונים מנוגדים
מתרחקות אלפי קילומטרים אחת מהשניה

עצב
ואני מנסה להסביר לך,
להסביר בכל הכוחות שעוד נותרו בי
שכל הניסיונות להתגבר,
מרגישים לי כמו
פול גז בניוטרל.

יחסים
בדיוק כפי שרגליי
לא נגמלו מהמנהג המוזר הזה
ללכת למקומות שבהם אתה נמצא

עצב
כשאתה מסתובב לצד השני ונרדם
אני נשארת לידך ערה
בודקת אולי הפעם
תחליט בכל זאת
לחבק אותי.

אכזבה
קר במקום חם
ירוק במקום אדום
אתה (לעולם לא תצליח להיות) במקומו.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ואולי בדרך אני אחבק את הגוף הרזה שלך מאחורה, ונלך קצת עקום
אבל ביחד, כמו פעם. ולפני שניפרד, אתה תגיד שהתורות שם למעלה,
ארוכים, ושנגמרו לך האסימונים, ואני אחייך ואגיד לך שניפגש עוד
חמישים שנה




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
"...כולנו
מטורפים כאן.
אני מטורף, את
מטורפת..."
אמר החתול
"כיצד אתה יודע
שאני מטורפת?"
שאלה אליס
"כי אחרת לא
היית כאן!"

לואיס קרול


תרומה לבמה





יוצר מס' 33054. בבמה מאז 29/3/04 19:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניצן טורטל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה