|
ילידת 85. אין לי כוח לבלבל לכם את השכל על מי אני
ושיט כזה...
פשוט תקראו!
בהתחלה היא ודן שילון שוחחו על איך שהיא גילתה שהיא פיה, והאם
ייתכן שיש בינינו עוד פיות, וכיצד פיות ישפיעו על כלכלת העולם
וכל מיני דברים כאלה שלא ממש עניינו את הילדה. ולבסוף הגיע
הרגע הגדול לו כולם חיכו ובעיקר לו הילדה חיכתה, רגע הקסם.
|
אני מסתכלת בשמיים, לילה יפה, שקט כזה,אין אפילו לא ענן אחד
בשמיים.
הכל פתאום כמו פעם, כשאני ושלום ונגה היינו שוכבים על הגג בבית
של שלום ומנסים למצוא צורות בכוכבים.
|
היא יצאה החוצה, התיישבה ליד השולחן הישן והדליקה
סיגריה-ווינסטון לייט, הסוג האהוב עליה.
היא פתחה את הספר שהיא קוראת כבר שלושה חודשים והתחילה לקרוא,
לפעמים נדמה לי שהיא לא באמת קוראת אלא רק מעמידה פנים כדי
שיהיה לה קצת זמן שקט
|
רק עוד קשר אחד וזהו... היא מסיימת לקשור לי את הרגל השמאלית,
היא נעמדת מולי ורוכנת מעלי כדי לנשק אותי, אני מנשק אותה,
מתפלל שהנשיקה הזאת לא תיגמר לעולם, אבל היא מפסיקה ומסתכלת
עלי בעיניים האלה שמעולם לא ידעו סבל, שתמיד ידעו רק טוב ואושר
ושמחה
|
אל תשכחני אהובי,
אהובי אל תכנע!!!
|
ואיך בא לי באיזה יום קר
לחתוך לך את הזין במטחנת בשר
ואז לעקור לך את כל השיניים
ועם הניבים לנקר את העיניים.
|
לא ידעת מה אני רוצה,
מה לעשות?
אני מן טיפוס כזה שבטעות
עושה יותר מדי טעויות
|
ידעתי שבשביל להיות גבורה צריך לא להתמוטט,
לנעול הכל בפנים ולזרוק את המפתח לים.
|
בלי מטרה
בלי חלום
בחושך נשמעת ירייה
הלילה האחרון
|
טעות במספר, שוב איני שוכחת
שוב ליבי נשבר
ושוב אני בורחת.
|
הרהורים זה מסריח
נובלס זה מסריח
התאבדות זה מסריח
|
לפעמים אני רוצה להיות כמו הים,
וכשעצוב לי להדוף החוצה את כולם.
|
לכל נסיך שושנה,
לכל שושנה נסיך,
ומה איתי?
|
רחש הגלים
נחשולים עולים גואים
ולב שבור שכנראה לעולם כבר לא יחלים.
|
שונאת שאתה משקר,
שונאת שאת ליבי אתה שובר.
|
מבין שתי אהבותיי, אחת נשארה
חלומי, תקוותי,
אהבתי היקרה.
|
כבר הייתי בשני הצדדים,
ראיתי חברה נאבדת
ראיתי אותי נאבדת.
|
ורק שתדעו שכל אחד מכם קיבל את כל הלב שלי:
רז, הגר, הדס, בץ, טלמור, תומר, מאיה, סתיו, אורי, תמיר ועוד
כל כך כל כך הרבה.
|
עכשיו אני יושבת ובוכה... אני מנסה לכתוב מה שאני מרגישה ואני
לא יודעת איך, לא יודעת מה...
|
מחר היא בת 16 כבר לא מאושרת,
מגרדת חברה מרצפה של מרפסת
כבר אין בה תקווה אבד הנצוץ
מחר היא בת 16,
הבינה שאין למה לצפות.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אם פרפרים
נמשכים לאור אז
למה אני נמשכת?
הפודלית שואלת
יותר מדי |
|
