[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי ניצן נלחמת בשקטאל היוצרים המעריכים את ניצן נלחמת בשקט
מעולם לא בחרה להלחם בשקט אבל זה מה שיצא
לא מצטערת על כך, רק אומרת תודה על ההזדמנויות
שנקרו בדרכה בעקבות השם הכל כך מיוחד הזה.
מנסה להתעלם ממנו מדי פעם, אבל תמיד חוזרת למקורות
נשענת על אירועי העבר במטרה להפוך עתיד לטוב יותר.
לעיתים עושה רושם של תקועה בעבר, או סתם דיכאונית
זה רק בגלל ששם, נראה לה, היה טוב יותר.
אוהבת לשמוח, לצחוק, להיות עם אנשים אהובים, לרקוד,
להשתולל, לשמוע מוזיקה ובעיקר- אוהבת לאהוב
לא מצפה שתבינו הכל, אחרי הכל, לא הייתם שם בשביל
להבין, אבל תקראו אולי משו יתאים לכם, יתחבר לכם.
והכי חשוב, תהנו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
משהו אחד אני לא מבינה
כי הוא אחי והוא משהו מיוחד, מההתחלה ידעתי, אבל מה קורה אצלו
בפנים, לא בטול כרם, לא בבסיס, לא בפאב עם חברים, מה קורה לו
בפנים, בשנייה הזאת שלפני, אני כנראה לעולם לא אצליח להבין.

אגדה
ביום בו סוף סוף הרגישה מוכנה לעוף, ניסתה לפתוח את כנפיה, אך
ללא הועיל, משהו הפריע להן...

חלום
אבל משהו בו סיקרן אותה, הוא לקח אותה למקומות מדהימים, הראה
לה דברים שמעולם לא ראתה, היא הוקסמה ממנו כמו שאף פעם לא
הוקסמה משום דבר אחר.

אגדה
היא פקחה את עינייה וראתה מולה עין גדולה, צהובה אשר בוהה בה,
מרוב בהלה התרוממה מהר באוויר בניסיון לברוח ופתאום...

אגדה
והיא הייתה כל כך קטנה, כל כך מיוחדת... פיה אחת, קצת שונה,
יותר מאוהבת, היא לא ידעה בדיוק במה

אמונה
אבל אתה אפילו לא מודיע מראש, אתה פשוט מגיע, אולי תתגלה פעם
אחת ונסגור עניין? בלי שטויות מסביב, לא צריכה סימנים, לא
צריכה מבול או קשת בענן, רק שתגיד לי פעם אחת, מה בדיוק הבעיה

זכרונות
הלילה מתעטף בשמיכת כוכבים השזורים בכחול ערפילי
ואני, נאחזת חזק בשמיכת זיכרונות אחרים, רחוקים
הוא, נרדם אט אט לצלילי הסיפורים הנוגים על ונוס ומרקורי
כל שלי נותר לעשות, הוא להריץ במוחי תקופת חיים טובה יותר

מכתב
כבר חשבתי שהכל בסדר, את טבעת מגן הלב שלי הורדתי בשבילך, את
הרזים הכמוסים ביותר שהיו שם, שלחתי אלייך לכל עבר, לא היססתי
לרגע. כי חשבתי שתאסוף אותם אלייך ולא תזרוק אותם לכל עבר בטון
מזלזל, בניצחון מלגלג, עליי.

מכתב
זה לא קרה, אתה משנן לעצמך בראש, הכל בסדר אפשר להרגע, אתה
עושה ניסיון פתטי נוסף להדחיק בכוח את מה שנראה כסיוט הכי גדול
של חייך, או שאולי אתה סתם פרנואיד ופסימי, אולי... ואולי לא.

התבגרות
שלום קוראים לי יעל ומאסתי בחיים.
ככה בערך התחיל הטיפול של אצל הפסיכולוגית, מה כבר היא רוצה
שאני אגיד לה? שאיזה יופי שבחוץ יש פרפרים ופרחים? בולשיט.


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
כי אין תרופות פלא לנפש שחוותה כל כך הרבה
אין אפשרות להציל שלמות שכמוך
אחרי שנים של הרס וחורבן

אמונה
רק מנסה להבין
איך אפשר להיות חרש
כשקוראים לך אלוהים

אחרי שהכל נגמר הוא כרגיל ברח
היא רצה אל החוף לראות שקיעה
והשקט אחר, גם הים כמעט ושכח
על החוף שלו, זלגה הדמעה הראשונה

אהבה
מאבד את הדרך אלייך
נופל, שבוי בזרועותייך

יש דמעה שם למעלה, בעיניים היפות שלה

מצב
והעולם שותק כשאת צועקת
ולך זה כל כך כואב
היא נלחמת בשקט
ואף אחד לא שם לב

בדידות
הדמעות שלה כל כך יפות
ובימים טובים גם העיניים מדהימות
היא לא יודעת בכלל מה לחשוב
רק רוצה מישהו לאהוב

אהבה
שקט
ללא מילים
אהבה
בלי צלילים
קולות משונים
צבעים
אחרים.

מקום
מים וצבעים
צורות שזורות בערפל נוגה
באוויר יש משהו אחר.
הראש ריק ממחשבות
או אולי מתפוצץ מרוב בילבול
היא רק יושבת ובוהה
חולמת בהקיץ

יחסים
והוא שומר הכל בפנים, מדכא רגשות
מאמין ורוצה וחולם ולא מעיז לנסות
אם הוא אוהב איך זה יכול להיות
שאת לבד, וכמעט חודלת מלהיות

הרהור
הנשמה שלה זועקת לך, שתבוא ותיקח אותה רחוק
אבל אתה לא מבין, לא מספיק מרגיש ונמאס לה לצעוק

כמיהה
ובלב שלה, נפתח שוב פעם השחור
שמזמין וקורא כל פעם מחדש, לחזור
לשקוע בזה עד הסוף, להשאב
להניח רגשות בצד, לא להתאהב

אהבה
כבר אין אהבה בסיפור הזה
אז למה הכאב, לא מרפה?

אמונה
לא אהיה מוכנה
לעולם,
להוסיף
את הייאוש.

אהבה
אתה צולל פתאום נעלם ממני
אני צועקת אך הכל גווע
מנסה בכל הכח, מבקשת - ענני
אבל אתה בעולם שלך, טובע

אהבה
ואם היא תבקש את הירח
כוכב כסוף תושיט לה בידיים רועדות
אבל, אם אתה בורח
אל תישאר אפילו דקה

תתעורר, זה הזמן שלנו,
מחכה, להציל אותנו
מטירוף, מכאב, מתחושות משונות
מהלב, הדואב ממכות ישנות

כמיהה
את עומדת ורגלייך ניתקות מהקרקע
נעלמת, נשברת ועפה
מוחה דמעה אחרונה, מזכרת מלילה אחר
של ירח מלא שהחליט לוותר

אהבה
איפה החיבוק שלו כשהיא בוכה
לאן נעלמו מבטי המבוכה
והראש שלה, מלא במחשבות
סוגרת ת'דלת והעיניים אדומות

בדידות
מחכה לתשובה
ואין.
ואני לא מוותרת
אני אמצא
בסוף.

קצרצר
אתה לא יכול לחבק אותי עם העיניים
וגם לא יכול לנשק אותי עם העיניים,

געגוע
והלילה עמוס כוכבים
הירח שולח אורות בוהקים
ורק את נעלמת, בוכה וחושבת
שקר לך עכשיו ואת מייחלת
למציאות אחרת.

אהבה
ואת כל כך יפה כשאת בוכה וקר לי
אני בתוך בועה ואת כל כך חסרה לי
ואת נלחמת בשבילי מלחמה מיוחדת

אהבה
בסוף נשברתי
מילה אחת
בלי להתכוון בכלל
זינקה החוצה

אהבה
תמיד גרם לה לשמוח, מצא את הצחוק
לא משנה כמה כואב, או כמה רחוק

בדידות
הנשימה נעתקת
העיניים כבויות
נלחמת בשקט
מנסה רק לחיות
בורחת ממך, לא להרגיש את הסוף
נזכרת בך, כשהיה לנו טוב

אהבה
יושבת לבד מרגישה כאב
הוא כבר לא פה בשביל ללטף
כמו כולם הוא ברח אחרי שהבין
פרח בודד את ראשו הוא מרכין

השקיעה מדהימה הכל מסביב כתום
והוא הולך ומרגיש בתוך חלום
העולם מתערבב עם צבעים משונים
אבל הוא כבר נמצא בחיים... אחרים

געגוע
צעד אחרי צעד
הכי לאט בעולם
סופרת כל אבן בדרך
רק לא לחזור לשם

מחפשת מקום, בו תשכח את הכל
מן קסם כזה שאיתו יותר לא תסבול
אני מביטה לשמיים, מחפשת שינוי
מחכה לשחרר את הרגש שבינתיים שבוי

עצב
רק לב קטן שבור מעומס
מאבד עצמו מלהיות מיוחד
נסחף בטירוף רגעי
אחרי שחור מעורפל

אהבה
והגשם פותח לי חלון לבדידות
הוא שוטף את הכל בכזאת קלות
וכשאני בוכה, רק תחבק אותי חזק
אל תגיד מילה, כי גם ככה אתה מרוחק

כמיהה
מבעד לעינייך מנצנצות עכשיו דמעות
כשגלים של ים מתנפצים על סלעים,
האוויר הופך צלול יותר
כשליבך מתנפץ בגלל עומס רגשי ועיוורון של אחרים

אהבה
מתי תפקח את ענייך ותביט לתוכי?
האם שם תמצא מקום גם בשבילי?

שוב פעם
מסתחררת
נגררת
נאלצת לעמוד באמצע
בין שני כוחות מנוגדים
שקט.

אהבה
אני רוצה לצרוח
צעקה כזאת שתקלף ממני הכל

ואיפה האושר שהבטיחו לך
מדוע פנייך כבויות כל כך
ואיך זה יכול להיות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
לאיזה יום בדיוק חיכיתם?
ליום, שהיא תרצה למות?? אז רק דבר אחד קטן יקיריי, היום המיוחל
הגיע, אין צורך להמשיך במסעות ההבל והשקרים, אין צורך להתעטף
במסכות וצעיפים. היום הזה כבר פה, הוא דופק לה על הדלת, בקרוב
היא תיפתח... ותישאב לתוכו, היא כבר לא תבכה, לא תצע

אמונה
בשדות עמוקים של כאב, מאחורי הרי הבדידות...

אז מה היא באמת הפקרות מאושרת? האם הכוונה ללהיות חופשי?

אינטרוספקטיבי
אז, קונפורמיות? לא אצלי... אתמול הוכחתי, אני לא צריכה הערכה
או שאר שטויות, אני לא קונפורמית, רוצים לבדוק? בשמחה
<קונפורמיות - שינוי התנהגות או עמדה בעקבות לחץ חברתי>

חלום
משק כנפיים אחרון דועך לאיטו
נסיקה חדה
קרקע, אתה נופל
נשימה אחת
אחריה עוד אחת בודדת
ואז שקט.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה




אם כל העולם במה
וזו הבמה
המרכזית. אז זה
אומר שכל העולם
נמצא פה...
כאילו


תרומה לבמה





יוצר מס' 29780. בבמה מאז 3/1/04 1:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניצן נלחמת בשקט
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה