|
"שלום, דוקטור סדלצקי ?!", "כן, הכנס נא וסגור את הדלת", אני
מציית לאיש זעוף, כסוף שיער עם מקטרת, "דוקטור, מימי שלחה אותי
אליך, היא אמרה לי שכסף פותר הכל".
|
עוד לפני שעלה ריחה באפי, ידעתי שמר הוא. ריחה זה, שהיה מתוק,
שמשך אליה את חרקי האדם, שהחמיץ מפאת חטאיה והתמרר כשחלתה.
|
"אל תצעק עליי אתה לא אבא שלי." אני בכלל לא הרמתי את קולי.
הדברים הפשוטים, שניסיתי להסביר, הם אלו שהרימו קול צעקה
בדעתה.
|
והנה שוב אני לפניה, אמרה לי כבר לא לבוא יותר, כמה פעמים, אבל
אני פה.
|
|
|
לא ניתן לטרור
לנצח!
מקסימום תיקו
זהו, גמרתי. |
|
