|
The Artist
כעבד לצלילים המלטפים בלילות
כנער ההרים האוסף נגינות
כמלך על הארץ בה נפשי מימים
רדוף אני בין ההטמעות בשירים
לכי ילדה אל דרכי הנכתב, רוצי וראי מה צופן הכוכב
אל נא תבכי מתלאות יעדך, דמעה אל תזילי כי אני עם לבך
זהו שמך החרוט על חרבו של הבן, כי שם את ראשו אל נתיב הגרזן
לא אבקש אך גם לא אמאן, תני לרוחי בגופך לקונן
|
עוד דקה עולה לה הופעה
הקהל מריע לילדה
|
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
