|
הופכת דף
מזילה דמעה
מרטיבה את הכתוב
|
הולך בתלם
ולא בצל
הולך בשמש
ומתנצל.
|
ושממש בא להם לגעת
הם נזכרים כמה הם אוהבים...
|
מרי מפחדת מהחושך, מגיל קטן היא פוחדת...
|
תמיד איתי
בליבי
אני אתם
ואתם אני
|
תקופה די ארוכה
שהפרחים שמונחים על הקבר
מתלוננים על החום ביחד איתי.
הם נובלים, נבלו או ינבלו.
|
כל כך ריק כאן,
ריק כמו בקבוק זכוכית.
|
הגשם מרטיב אותי
כמו שלולית ביום חורפי במיוחד
|
בסך הכל פיסת דשא
בעולם קטן
הנקרא חצר.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אהבנו לשכשך
במים הקרירים
ולגעת אחד לשניה
בדלדולי העור
שבין הרגליים.
"זה לא ביצים"
היא אמרה לי,
אז בלעתי אותם
בלי לחשוב
פעמיים כדי שלא
תרגיש לא בנוח.
אביה האיום
בזכרונות מכלבתו
האהובה. |
|
