|
כולם רק משחקים בי איך שהם רוצים אני בובה של סמרטוטים
אני רכוש של אחרים אף לא מחליט לבד תמיד מצביע בעד
אין לי קול לצעוק רחוק להגיד מה אני רוצה לשאוג עד השמים שאני
זה שרואה
|
הצילו
מישהו שומע אותי
אני נופל
תחבקו אותי
אני לבד מול עצמי אני נופל אל תוך תוכי
|
אז שוב אני מול הכרית הסחוטה דמעות
שוב אני אחרי לילה עמוס ברגשות אני מול אלף חלומות שלאנשים
שונים כמו כוכבים פזורים בשמים של לילה קר ומנוכר יותר מדי
מאנשים קפואים שבחיי
|
חיים שלמים של פחד והסתתרות מאנשים
חיים שלמים שאני פוגש בטיפוסים שונים לא ברור למה ולא ברור מתי
הפכתי להיות שונה מדי
|
ממעמקי החופים הרחוקים
ממעמקים של ימים אבודים שם מבעד להרים סוחפים אותי גלים גלים
גלים גלים של קצף וחול גלים גדולים של רגשות
|
עשיתי לי שיחה עם המחברת
מילה אני מילה היא ונראה שהיא נגמרת
דיברנו על היום ועל דברים שקרו לי דיברנו גם על כל מיני אנשים
שאמרו לי לקחת את הדף לקחת את העת ומיד לכתוב כל מה שלבי עליו
עומד
|
כל פעם שאני מנסה להיזכר בזה זה נראה לי כמו איזה שברי חלום
כאילו שזה לא היה יכול לקרות ובטח לא לי... כל פעם שאני מנסה
לחבר עוד תמונה מאותו ערב אני נתקל שוב בחומת הזיכרון שלא
מאפשר לי להגניב שום חלק לא איך הרגשתי לא על מה חשבתי אבל מה
שברור לי זה שחלק אחד ח
|
|
|
חתולים לא
נתקעים על עצים,
הם סתם מעמידים
פנים כדי שלמכבי
אש לא יהיה
משעמם.
אודיסאוס-הדובר
הרשמי של חתולי
הבמה. |
|
