[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ניס אלף
נאמר הרי שתמונה שווה אלף מילים ושמאחורי כל שיר קיים אדם.
למרות זאת תנו לשיר לדבר בעד עצמו, שהרי שיר שווה אלף תקריבים
!

 
אושר


אל היוצרים המוערכים על ידי ניס אלףאל היוצרים המעריכים את ניס אלף
סטודנת לספרות של החיים לא אוהב פנטזיה אבל מזהה
אותה בכל פינה.
או אוליי כפי שקראה אהובה פעם: מוגלי פרא לא מחונך.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אלגוריה
תחילה, התמקם אדם על חומת האבן הנמוכה הצופה מן הגבעה. המעקה
מקומר היה חצי גורן ונח על פסגת הכורכר התלולה, אשר בין שתי
קבוצות השיחים הירוקים, שצמצמו את זווית הראייה ובכך אפשרו לו
התמקדות בלעדית בים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
ובתום כל יום נירכן על כר
והיא בין זרועותיי
אראה אותה בכף ידה
אשמע בנשימותיי

אהבה
אני מוצף געגועייך אי בודד בים
ספינתך בד מפרשייך גלי היכן,
איים?

כמיהה
ביצת הלוטוס הסגול
תחת העצים
משב הרוח הקרירה
שריקת הענפים

אהבה
בבויידם שלי נח ארגז ישן ומאובק
מחולק קבצים קבצים
ובכל תיקייה מכנה משותף אחד: את!
בשערי התיקיות הנחתי חוצצים

אהבה
ומיכול המילים שלחשת לי
אני זוכר את ה"חבל"

גורל
גופי שדה קרב
חללים חללים של זיכרונות
ומשני צדי המתרס
תקוות פצועות ואכזבות

ארספואטיקה
דמעות שזלגו מליבות הרי געש
ככתמי הדיו על נייר
נספגו חלחלו כמישטפת
אל סכר לבי הקטן.

ארספואטיקה
דרוכות מילים על לשוני
אל שיר קינה נוסף
אשר שנים צורם ומר
המתין לי על הסף

גורל
אגלי הזיעה נקווים על מצחו.
כאבן רחיים גדולה,
משאו הנח על כתפיו.
וזה האומלל נושאו בשקט
לבו כבד עליו

הרהור
הן נוסיפה הן נלכה
גם היום וגם מחר
עד גלים יגאו לנוח
ולנשוק לקוו החוף

גורל
קול צחוקך לא ישמע עוד
בינות עצים בלילה קר
אקטוף לך, ורד, למזכרת.
לומר: אני אוהב אותך

כמיהה
לא אלי לא אינני הטוב בבניך
שהפניתי עורפי ופניי מעליך
אך אמיץ או הדיוט כפי שהנני
אין ליבי דורש לבוא בשעריך

אהבה
לא כיוונתי אל שיר לא איגרת
אלא רק לרשימת קניות
אשר תרכוש אהובתי מן המרכול
מידיי אין בי לתת לה
ואחרת אתן לה הכל

יחסים
בשקוע היום בין יאוש לחלום
בגווע הלהט נדדנו הלום
אפלה משתקת פחד איום
עטפו את חינו בבכי ודום

ביקורת
שניים בנים היו לאדם
צייד ועובד אדמה.
שיניים לזה ושיניים לזה
ועדיין רעב, בלבם?

ייסורים
ריגעת דומייה על קדמת הבמה.
המולה על דרגש הרציף
תפאורות מתחדשות רכבות מכחישות -
עננים של עשן.

הגות
מי שפסע ולו פסיעה אחת
מעבר לסף אשליית ה"סדר הקוסמי"

דיאלוג
שמיי התכלת בעינייך
כאור כוכב צולח שחור
שחור חיי תקווה וגיל
את לי-רון
תלוית עגיל?

כמיהה
שולחן לשניים או שולחן אהבה
שולחן צבע חום, שולחן של תקווה
בשולחן בודד אך מעץ מיוחד
זה אני שיושב בשולחן לאחד

כמיהה
מה לי בשכלי הרב
מה בתבונתי
מדבריות מסעותיי שרב
דיונות ילדותי
מה לי ביגון המר
מה במנוסתי
כוס תקווה ככוס שיכר
צער שמחתי
ומה בשיר המתנגן ברקע
פרץ כמיהתי
לחוש אהוב, שייך לרגע
רזיי קשריי ושמחתי

הומור
שתיים, אחת ערה כשהאחרת ישנה.
שתיים, יפות אך כל אחת שונה.
האחת צוחקת כשהשנייה בוכה,
אחת זוכרת את שהשנייה שכחה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
ופתאום לא הכרתי אותך. אחרי שנים. בגן ובבית-הספר, ישבנו על
אותם כיסאות נמוכים, ולשנינו נראה העולם כל-כך גדול ומאיים, אך
עם זאת נכסף וחלומי. בכיתה היה לנו קשה, אך במיוחד בבית...




אין לצלם,
להעתיק, לשכפל,
לתרגם, לפקסס,
לשדר בלווין או
בכל אמצעי
תקשורת אחר,
להפוך
להילוגרפים,
לחרוט, לפסל או
לפרזל כל חלק
שהוא מסלוגן זה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 76831. בבמה מאז 7/6/07 23:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניס אלף
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה