|
הריקוד האווירי אותו תרגלו בסתר בשבוע האחרון עם מספר מנהלים
נוספים, "ריקוד מניפת הניצחון", העיף את האולם לשמיים. מעגל
אנושי מרחף, במרכזו שלוש כרסים צוהלים, החל מתפתל בתנועת נפנוף
במאוזן ובמאונך, סוחף לשורותיו עוד ועוד חוגגים נרגשים שמיהרו
לעלות על הגלשפים
|
זהו סיפור על קוסם.
לא קוסם במובן המקובל של המלה, לא הודיני, גם לא הארי פוטר,
אלא קוסם מזן אחר. מכשף האנרגיות והאירועים; האיש שהצליח לפענח
את קוד ההתרחשויות ביקום- זה שכמו היה אלוהים, השכיל לשנות
סדרי עולם, לבלבל עבר הווה ועתיד, ולהנביט באתמול את הנזרע הי
|
"אז מה, ככה יותר נעים? אתה מבין, אני מי שאני, ומי שאני יודעת
בדיוק איך לגרום הנאה לגבר שאיתי. אז תרפה מותק, פשוט תרפה."
השמיים הקודרים מימשו את איומם ומבול כבד ניטח לכל עבר, צובע
מחדש את מדרכות הרחוב בצבעים כהים. הוא עמד שם קפוא, אשכיו
הסמוקים חפונים בחוז
|
"מה את עושה?" נשמע מיד קולה של המנחה, עוד לפני שהספיק הכדור
לנוח בידה.
"תופסת את הכדור."
"ומה ביקשתי ממך?"
"לתפוס את הכדור, לא?"
"לא. מה ביקשתי ממך?"
"לתפוס את הכדור, לא?"
"לא." ואז פנתה לקהל. "מישהו יכול אולי להזכיר לנו מה ביקשתי
ממנה?"
|
עיניו יוצאות מחוריהן באימה, בעוד היא עוגבת עליו לשביעות
רצונו של בעליו המקריח, ששמח שסוף סוף מישהו מזהה את היופי
הטמון בקצה הרצועה בה הוא אוחז. למרות אהבתי הגדולה לכלבים,
אני עומד שם מכווץ קצת, מביט נרתע ביצור המפחיד בעל עיני האש
הבולטות, וגם בתות.
|
אחרי שנתיים, כשישבנו בבית קפה קטן בנוה צדק, כבר הייתי יותר
נדיב עם עצמי כשהוא ביקש ממני לדרג. הענקתי לעצמי 7, כי הרגשתי
צורך להראות מגמה של שיפור. הוא היה מאד מרוצה ואמר שסוף סוף
התחלתי להפנים ממנו משהו. אבל יכול להיות גם שהבחנתי בעווית
קטנה של לחץ על הפנ
|
האנשים שיודעים מציפים את הרחובות.
אפשר לראות אותם ממהרים במעברי החצייה
מצפצפים בתוך המכוניות
|
שועלי ערבה מתנפלים על טרפם
אך אשה אמיצה מתלווה לאדם
|
כל האהבות שהתפזרו מזמן
האהבה שלך נותרה לה נטועה
כאבי פרידות שנמהלו בזמן
הפרידה ממך נצחית ללא עונה
|
מתנות נרקמות בחכמה
כשאת דומעת, בשמיים יודעים
צוות היגוי של מלאכי נחמה
מתחיל עבורך לרקום חסדים
|
ואחר כך יגיע עכשיו חדש
מוחץ במדרכו עכשווים ישנים
והבריאים בנפשם מהללים את בואו
|
אני, בזמן של נשימה בודדת, יכול לחצוב מעצמי מקסימום עשר
מילים, וגם אותן אני לרוב שומר לעצמי. זה מה שאני עושה כל הזמן
- נושם וקובר מילים בתוכי.
|
שרון שלחה אותי להביא לה שוקולד פילים. החתיכות שוקולד האלו עם
הנוגט בפנים בצורה של פילים תמיד עשו לה את זה. אני אישית לא
מת על זה. מתוק לי מידי. גם לא מסתדר לי השילוב הזה של פיל
ושוקולד. האמת שגם השילוב שלי ושל שרון לא בא לי הכי טוב.
|
|
|
חרררר חרררר
חרררר
חררררררררררררר
זקן הבמה החדשה |
|
