|
65127119
מהלומה,
נפלתי על ברכיי.
דם מכסה את חולצתי, אני מנסה להבין מי מחברי נפצע.
|
הרגע נמשך, רציתי שימשך לנצח, שלא תעזבי את ידי. ניסיתי לשפוך
עוד לתוך המעיין, למרות הכאב, רק למשוך את אותו רגע במעט.
ידך החליקה לאיטה ממני.
|
התחלתי להסיר את אותן שכבות שנגעו בחור...
אותו חור שאת השארת...
אותה חלק מהנשמה שלי שלקחת
ואני עובר בלי רגש עם מלקחיים ומסלק תא תא.
|
הנה את עומדת מולי, מחזיקה בידיים את אותו חולק פועם מהנפש
שלי, רק אל תתני לו ליפול. ואז בתנועה איטית ומחושבת את מרימה
את אותו חלק, שוקלת אותו כמו פיסת בשר, מודדת אותו בעינייך...
|
|
אם אנשים היו
יודעים כל מה
שעובר לי בראש
מזמן הייתי
יוצאת על 21.
חיילת מיואשת
ברגע של התפכחות |
|