|
עכשיו אני יודע שהשמים הם לא הגבול זה רק מחסום שעוצר את
הדמיון
|
אומרים כל הדרכים מובילות לרומא
אז איך זה שאני הולך הפוך
אך זה שאני תמיד מגיע לאותו מבוי סתום
|
הי! אני קורא לך לחזור
אני קורא לך לבוא לפה לנגב את דמעותיי
|
זה לא אוויר, שחסר לי עכשיו, זו את ואת אינך...
|
הכוכבים יאירו לך בלילה ויחכו שתבקשי עוד משאלה
|
להביט נרדמת כמו שקיעה ענוגה
20 שנה ותמימה כמו ילדה
לבך כמו נוצה, מכוסה בזכוכית
אגדות נרקמות אנשים מספרים
|
|
|
כשצרפתים רוצים
להגיד שמונים הם
אומרים ארבע
עשרים.
יוהאנה לוגאן,
ערב הבוחן
בצרפתית, מפגינה
כישורי לשון. |
|
