|
באת אליי בחיוך חרישי
וביקשת להיות לי מלך
הצמדתי ראשי ללבך כשלחשתי:
"הראה לי נא את הדרך."
|
שיר לשלום כתבתי לך
בלכתי אל עולמי
כתבתי אותו על נייר מעוטר
וזכרונו עלום מלבי
|
תן לי שקט של שממה
ללא שמים של עצב או דמע
הביאני כזרע חי באדמה
ללא צל חרטה, כתב או קמע
|
בלילות הגשם הראשון
בין מחדל ובין אמת
נזכרתי בדמותו
של האיש שבי שמת
|
לטעמי המדינה לא ממש קיימת
עניין של תפיסת עולם
סערה ופלגים, תוהו ובוהו
בשדות של אבן ודם
|
לפני יום הימצאך
לא ידעתי טוהר,
לקראת יום בואך
ננעל שער שחור.
|
וכשהיה הילד ילד
לא ידע כי הוא ילד של ילדה
גרגרי גשם שהפכו פלג מים
|
יחידתי,
שמרי על שני העולמות
קרצת לי מרחמי
זהרת מעבר לדממה
|
מעבר למסך חלון ביתך
נשים רוקדות מחול אדום
השמעת? הוא לוחש לך
הניף לאויר ערגת תום
|
החיים שהביאו זיעה כה יוקדת
ממרום ומחצבי הגאות
הניעו עצמם בשיטה מיותרת
חזרה לעולם הילדות
|
מתבוננת בזמן
הוא לא ישוב
הכל קרה מזמן
מה זה כבר חשוב...
|
מת מר חשוון ומת כסלו,
אך בתוכי פועם הלב,
בחוזקה כמו יסודות מבנה,
שלמשב הרוח לא עונה.
|
כי חשבת שאוכל לצייר לך
את גן עדן מהגיהנום
ים ושמים כחולים מכאב
במשיכת מכחול עד היום
|
צרור גזרתי בעיניים עצומות
הסקסופון בוער
העוצמה היא בלהט
ובצליל שחודר, עובר ונושר
|
|
|
"לא אכפת לי"
הציפור של ח.
לוין |
|
