|
אני בועטת ברגלי, זוחלת על בהונותי ונמרחת חזרה
מרגישה בנוזל החם על גופי.
|
כן נכון, דני כועס אבל תראי, זה יעבור לו, אתם לא צריכים
להפרד,
טוב טוב, אי אפשר לכם ביחד בסדר, אבל למה לוותר עלי? אני לא
נובח, לא נושך, לא מלכלך, ומבטיח לא לאכול הרבה. יעל, יעל,
תקשיבי לי רגע
|
והקיפאון הזה של האף זורק אותה אל הקור של השלג, אל השלגים,
שניטוו אל חייה,
|
ואין מבין
את כתובת האש הנשרפת
והיד המבעירה
|
עטפתי עצמי בזרועותיך
והצלילים המוכרים כל-כך
עטפו אותי במחולם
|
אבל אתה לא היית שם בשבילי,
היית עסוק בחשדנות, ברכושנות, בקנאה.
בכל.
מלבדי
|
תמונת מצב עגומה באמצע החיים,
שחייתי ליד אדם שכלל לא היה שם,
לידי,
בשבילי.
לא ראה אותי. לא שמע אותי.
|
|
|
צדיק, את לא
תופסת. זה מתחיל
להחמיר, שני את
הסגנון, במקרה
שלך כדאי גם
שיהיה סיגנון. |
|
