[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 155998133 155998133  
ניר י.



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"את באה?"
"כן אני באה! אוף!" גילה לא הבינה למה היא נגררת אחרי אלי.
אחרי כל השנים האלה עדיין היה בו משהו שמשך אותה, שלא נתן לה
לעזוב. היא הביטה בו. זה הגבר שבו התאהבה? שאלה את עצמה. הגבר
שלו נישאה ולו הולידה ילדים?


לרשימת יצירות השירה החדשות
רעש גלים
באים עננים
אני לבד בקן

על צמרת העץ
מונח לו ביתי
ואור היום מתרוקן

געגוע
הילד צועק
אבא בוא חזור
אך הוא יודע שלכאב
כבר כלום לא יעזור

הומור
בגיל חמש רציתי
לכבוש את העולם
חשבתי וקיוויתי
להכיר את כולם

אבל קודם כל ידעתי
צריך להיות גדול
אבל כמה זמן שזה לוקח
אני לא יכול לסבול

אני רוצה
להיות המדרכה
שעליה את דורכת
להרגיש אותך עלי

לבן מסמל
טוהר ושלמות
ולפעמים אומר
כניעה ואבלות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הומור
באתי הביתה, ניסיתי להתעלם. אמרתי קודם אוכל, מקלחת, ואחר כך.
אבל היא עמדה שם בפינה וניסתה לעשות לי רגשות אשם. כבר מזמן
רציתי להחליף לאחת אחרת רזה יותר, וקלילה, אבל נו, עניין של
הרגל.

נמאס לי כבר. זהו, אני רוצה להיפרד ממך סופית. בעקרון, נפרדנו
כבר לפני שנים. יותר נכון, אני נפרדתי ממך. אמרתי לך שלום,
וקיוויתי שלא נפגש עוד. אבל נראה שלך היה קשה להיפרד ממני.

כואבת לי הבטן. נו, מצאה לה זמן לכאוב. היא ממש לא עוזרת לי.
להירגע. אני צריך להירגע. אבל איך אפשר כשהבטן כואבת וכל הגוף
בחולשה? אם עכשיו אני לחוץ, מה יהיה כשיגיע זמן האמת? איך אוכל
להתרכז? שתיתי כוס מים. שטויות. זה לא עוזר. למה בכלל אני צריך
את זה?




לפעמים בא לי
למות.
לפעמים בא לי
לחיות.
ובין זה לזה
בא לי למצוץ.



אולגה מהגבעה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 72750. בבמה מאז 29/4/07 0:09

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניר יוספן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה