|
חיפוש - הוא - חופש
האמת - כבר - בפנים.
קץ למחשבות - יקיצה
צווחות שוטה הכפר העורב על מרפסתו "אז שתהיי, אז שתהיי
בריאאאאאאאאההההההה!!!!!"
|
גלידה בטעם ריבת חלב ואגוזים מזכירה טעם נשכח של רימוני יד
קטנים
מפלסטיק ירוק, תלויים בשוק הרובע המוסלמי מעל לרוכלי ממתקים,
המסדרים בידיהם המחוספסות רחת לקום ומרמלדות בכל צבעי
הספקטרום, הרימונים הם עטיפות. עליך לפתוח את המכסה הבנוי כזרז
בערה נטול ניצרה ומנ
|
I am trying as hard as I can to keep innocent
Succeeding in fragments of moments to imagine
What if I read the signs earlier?
|
אנטי שיא.
למרות הגירויים, האהבה, היצירתיות, הידע שכל מה שעלי לעשות הוא
לקום ולעשות.
|
העצים עוטפים בעצב את הרחובות
סולחים על גיזומם, על הזיהום
|
ברוש מחוץ לחלון, ענק מיתמר
נער מזדקן שיבתו זהובה
|
תנאי נימוס, תנאי ייחוס, תנאים שאף פעם לא נס ריחם
תנאי פיוס, תנאי מיאוס, תנאים חרוטים ברומו של עולם...
|
קלח היולי ממקדש הנשמה ובנק המוח.
עוגן חלקיקי טכניקה קוצבת.
|
זקנים יושבים חסרי מעש
על ספסלים עקומים
מדיפים הגנה מסולריות יוקדת
דוגמנית מוסווית לחולת נפש
|
כאן, בין פוליטיקאים רצוחים לבין נשורת סיגר יורשיהם, לבין
ילדים המאמינים בהם.
|
חייל מפנה מתנחל הקורע מעליו
את חולצת החקי וחושף לנג'רה תחרה שחור
אוטובוס נוסע לפני שזקנה גומרת
לרדת
|
הנרקומן החמיא לי במלים חכמות
ולא בערמומיות יניקה
|
סבתא טמגוצ'י
מפרכסת על הכסת
נאנחת כל 3 שניות...
|
מיקוד חולש על פזרנותי
פזיזותי מזמנתותו בהיותי
איטר החלטיות.
|
כתישת סומסום יוצרת טחינה
מתחינת אדם גולשת תפילה
|
והמנהרה מעמיקה עוד מדי שנה,
ישרה כסרגל, באנרצית הרגל...
|
שוב מפליא אותי הקטע שבו אדם קולט את הקוטן החממתי שמסביבו,
איך אנשים מכירים מכרים משותפים בתדירות שכיחה ולאן שתלך תוכל
להגיע אל כולם בצעדים מצומצמים
|
זכרון ראשון, שולחן פורמייקה, חיקוי פנינה זול. אני שוכב על
הגב ומחתלים אותי.
זיכרון שני, "שקט צ'יפי!", טרייר מרוט-פרווה-מאובקת, אחי מחדד
פלומה במצחו ליד שולחן קפה חורק.
זיכרון שלישי, "אווירון!" ו"אופה-אופה-רייצע-מיני
מיני-פלייצע!", פעלולי כוח משיכה מאולת
|
תעשה טובה, לא כאן בבקשה, אני צריך להוריד זבל על הבוקר
|
1.חוסר יכולת מוחי של אחד בעל נפש ארטיסטית-יצירתית, לתעל את
כשרונותיו לכיוון זורם אחד.
2.הפרעת אישיות חשוכת טיפול (מלבד אסקפיזם), למחוזות רוחניים
של יצירה ללא תכלית.
|
אם שישים שניות הן דקה ושישים דקות הן שעה,
מהן שישים שעות?
|
מבטיהם גרמו לכוויות שעל פניהם וגופם הצנום לנתק תחושות כאב
מציקות לריכוז, כשם שהיתה מתרכזת עוד כשרקדה בצעירותה.
|
עדיין רועדות לי הידיים מהנסיעה דרך מרגלות עזריאלי.
אפילו שאסף ניסה לנחם בביטול אפשרות חדירת מטוסים בגלל איסור
תנועה במרחב האווירי של המטרה הנייחת ישראל.
|
ערברית פונדמנטלית שגורה על פיות מלחיצים
פרובינציה שתולה של קואופרטיב
נקודה קורסת על מדבריות צחיחים
|
והחרדים המתהלכים כיודעי סוד מזכירים לי נצים החגים מעל נווה
מדבר בדאייה מתמשכת ושקטה, מחכים בסובלנות לחורבן הסדום
התורנית ולתחיית צדיקי רפאים.
|
אחיינית משחקת לי באוזן...
|
פרק "האגרוף הנעלם"- מתוך סדרת הקונג פו הישראלית 'צ'ונט לי'
בבימוי אסף לבני ואנוכי
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
מי ייתן
ובגלגול הבא
יהיו לך
פנוטיפים של אמא
שלך!
פרובוקטור. |
|
