|
אל הגשם הזה התפללתי מאוד,
שימחקו כבר חריצי הקיץ,
בכדי ששיטפונות ישאו הרחק מכאן
|
והפעם הוא נגס נגיסה אחרונה,
ושוב גמע לגרונו לגימה משונה.
שישים שנה, כבר חלפו לו מאז,
את הדלת לסגור שוב שכח.
|
לעת ערב,
בנגוע השמש באדמה
וענפי ערבת הנחל, בשלולית שחורה
יצאו מילים צמאות
ונשימה חנוקה.
|
כן, ידע הוא פעם ימים של שמחה,
פעם פעמה בעורקיו עוד תקווה,
|
כגלים הנוגסים בקו החוף,
בסלעי כורכר כואבים.
|
אותה צפירת מנוע מתדפקת לחלון,
מתדפקת היא שבוע בכל שעה ובכל יום
לא עוצרת היא אף פעם חזקה ואימתנית
|
|
|
אחד טאקילה.
שניים טאקילה.
שלושה טאקילה.
רצפה. |
|
