|
אני כבר (כמעט) לא מפרסם פה, עקרתי לעמוד משותף עם
הלהקה שלי "מתח-מים" (
http://www.stage.co.il/a/25000 ),
תבואו לבקר :)
יליד 83', תל-אביבי. מנסה לרוב להסתכל על דברים
מבחוץ. ולכן מפספס הרבה דברים מבפנים. וחבל.
אנשים לא מבינים
שאני לא הורג בשביל לחיות
אנשים לא רוצים להבין
שחיות מתות הן לא חיות חיות
|
החיים הם נתיב עמוס ידיים
חסרות פנים
|
משק כנפי עורב
מרעיד שוב מיתרים
כמה זמן אפשר לחיות
לבד, בלי הצלילים
|
חודרות קרניים לחדרי מבין תריסים
עלי השלכת עוד ישנם על העצים
שקט משתרר כביכול בלי שום סיבה
למרת שיש אינסוף מכוניות תקועות בפקק בשמש
|
אני לוחש ואף אחד לא עונה
מעל ראשי ירח לבן מתגלה
אני רוצה שיביטו אליי לא אליו
מתכנס מאוכזב בעצמי
|
אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שאם אתה רוצה לראות משהו יפה אתה רק
צריך להסתכל אחורה. לפעמים זיכרון סלקטיבי נחשב לדבר טוב, תמיד
הזיכרונות שלך מצטלמים נורא יפה אפילו אם הם זיכרונות של ישיבה
בבית כשאין לך ממש חברים או לאן לצאת ביום שישי
|
טוב לו. אוהבים אותו. גם אותי אוהבים, אבל איכשהו כשזה מופנה
אליי זה כבר לא שווה כלום, אחרי שתי דקות אני מתעצבן ודואג
שיעזבו אותי בשקט.
|
לפעמים זה היה קורה בלילה. הם היו נמצאים בחדר שלהם ורבים
בשקט. אבל למרות שהחדר שלי די רחוק משלהם, יכולתי לשמוע אותם
אם התאמצתי. לא הבנתי את המילים, רק שמעתי חלקי הברות ובעיקר
טונים של דיבור.
|
שיר הפרידה האולטימטיבי :)
|
פלייבק שהכנו לשיר "עורבים"
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כמה שפחות רטוב,
אפשר לתת למוח
לגדול בלי דשן. |
|
