[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אני ישבתי על אדן החלון
וחיפשתי מבעד לחדר הדחוס של מחשבתי,
אחרי הרעיון החמקמק
עליו אני יוכל להתחיל ולכתוב את פרי עטי.
נוף של זיכרון
עמד בנפרד ממני, רחוק ומעומעם.
אני קפאתי בריכוז,
כמנסה לרקום עור סביב אותו
אור לא מובן.
מחשבות התגבשו מסביבו,
ונתנו רקע ומתאר.
עד מהרה, מספר רב של רעיונות חמקמקים
הופיעו מתוך אותו מקום לא מוכר.
רוקדים ודוחפים את עצמם אל עבר האור
בו הכול יובהר.
במהרה ידי נאחזה באותו הדיבוק,
ומלאה את הנייר שבחיקי,
במה שנראה תחילה כמאין שרבוט.
במילים של שחור ולבן,
היא בסופו של דבר חשפה,
את שהסתתר בעמקי מחשבתי,
ורק עכשיו הגיע אל מהוויי התודעה.

" השיא של החוכמה שלי יכול לעלות רק על עומק הבורות
שלי "




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
אותו אחר הצהרים שמו לי את הגשר האחרון בשיני, ואימא שלי
הורידה אותי בבית, ואז שוב עזבה. הפה שלי הרגיש כבד ומכווץ
במתכת. לא הפסקתי לגעת בחוט המתכת עם הלשון, בניסיון להתרגל
להרגשה החדה והדוקרנית שלהם.

התבגרות
אני וחבורת הנערים שאתם הסתובבתי היינו בענייני סרטים,
וסיגריות חשיש זולות, שמהן עישנו כמה שיותר. חטפתי ארנקים.
סחבתי מחנויות. פעם אחת אפילו שדדתי חלפן דולרים עלוב. ואחר
כך, בשעות אחר הצהרים, כשהייתי חוזר הביתה מיום של התפרפרות
מבית הספר, הייתי רואה את אמי.

זוגיות
עדין לא, חשבתי. נשיקה תהיה יותר מדי גלויה, בוודאות לאחריה
היא תבקש ממני הסבר. אך מיה לא התעקשה מיד. במקום, היא דרכה על
ברכי השמאלית, ואז על הימנית. היא תמרנה את החלק התחתון של
שמלתה למעלה כדי שלא תיתפס, ואז ישבה, כשאחורי ברכיה יושבות על
ירכיי...

מדע בדיוני
ככל שחלף הזמן אני הפסקתי ללכת לקבוצת התמיכה. מאחר ואני הייתי
עסוק כל הזמן במחשבה, או במידת מה תחקור של עצמי ללא תכלית עם
אותן שאלות. הכול בראשי היה מבולבל ומטושטש ואני לא הצלחתי
ליישר את הדברים ולהמשיך לחיות ללא חשש.

זוגיות
'זה אמור להסתיים תוך כמה דקות', ניחמתי את עצמי, תוך שאני
נאנח בכבדות עם עיניים סגורות וממתין לזמני.
היא בפתאומיות הפסיקה, ונשכבה על הצד. אני יצאתי מהכיסוי שלי
והתבוננתי היישר לעברה, מתוך תקווה שהיא גמרה, ואני פשוט לא
שמתי לב שזה אכן קרה.

זוגיות
האוויר עדין היה צונן, כאשר נגע בה, עורה קר. הוא החזיק בשדיה
בשקט, בדרך בה נוגעים בראשו של ילד חולה. הם שכבו בכף ידו
אילמים, כובד פשוט, והוא חש שיכול היה לעמוד ולשאת אותם החוצה
איתו, באותה הקלות בה יכול היה להרים את כוס המים שעמדה על
השולחן.

זוגיות
באמצע של הכול, שוכבת חברה שלי, שהיא די זרה בתוך הסביבה
העתיקה, ערומה ועושה סקס. חלק מגופי נמצא בתוך גופה. מה שהרגיש
לחלוטין אבנורמלי וללא ספק זה היה משהו שלא הייתי צריך לעשות
באותו מקום ובאותה שעה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
קובץ שירים
מוטב כבר שכך, היא אמרה,
תוך שהיא מסירה את ידה מעל כתפי.
זה לא יעבוד, אתה פשוט יותר מדי משוגע.
היא לבשה ארשת מחויכת שניסתה
לפזר את המתח שבאווירה.
החיוך שאני לבשתי היה של
שאט-נפש, זילות ולעג.
היא חשבה שהוא היה חיוך של הבנה.




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
חתול?

תראה, אני אוהבת
אותך, אבל זה לא
קצת מוקדם? אני
עוד לא מוכנה
לצעד משמעותי
כל-כך.


תרומה לבמה





יוצר מס' 7839. בבמה מאז 19/11/01 9:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניר רודנט
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה