משה דפק את ראשו בחוזקה בשולחן, ואז הוא שם לב שזה לא שולחן,
אלא חתול גדול במיוחד. החתול התעורר בזעקה, קפץ סלטה משולשת
באוויר, נשך באפו של הפקיד, הלך לדלת בדממה רועמת, ניגן את
הסונטה של באך על הפסנתר בפינה, עזב את החדר וטרק את הדלת.
משה הסתכל על הפריט בעניין רב, "הכפר נראה לא ---- ברובו" הוא
קרא בשקיקה מן הדו"ח "לא מה ברובו?!" הוא זעם בראשו. משה עמד
חסר אונים מול דגם הכפר הקטן, כשהדו"ח נע בעצבנות בידו. "לא מה
ברובו?" הוא הרהר "לא יפה? לא נחמד? לא מכוער? לא מה?!"
מישהו כאן שאל
למה לצב מפרפר
נחמד קוראים בץ
ולאפרוח לא
קוראים חורפא.
ואני אומר בץ זה
לא צב במהופך,
אלא ראשי תבות
של בן-ציון.
לשבי השבלול
קוראים על שם
שמעון בר-יוחאי.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
