|
24947922
מרץ 1984 תל אביב, יום חורף סגרירי, הרופאים אמרו לה
שזה בן, האחיות אמרו לה שהוא מתוק להפליא. אז היא לא
ידעה איך תקרא לו, אבל היא ידעה שהוא הולך לעשות
היסטוריה. גם הוא ידע.
שתי דקות אחר כך, נולדתי אני. אז את ההיסטוריה
יעשה הוא, אני צריך תפקיד אחר. ביינתים אני פה.
ניר
פשוט פעם הוא היה צריך עבודה, ובמקרה הוא ראה מודעה קטנה בפנית
העיתון "דרוש איש ישר והגון לתפקיד מגשים חלומות" הוא ניגש
ונבחר מתוך 5 אנשים. מאז הוא שהתחיל לעובד שם לעולם לא חשב
להתפטר.
|
אותנו לימדו שהאהבה תנצח, אפילו כתבו שיר. שיקרו לנו...
אפשר לחשוב שהאכזבה ושברון הלב הקימו איזה מייקרוסופט של כאב,
ויש להם איזה מין מונופול על העסק.
|
ובציניות אופיינית למדינה שאין בה שום ערך נורמלי והיגיון
מינימלי,
ציניות שמסמלת מקום אשר נטש את מחוזות התקווה, סיפרו בחדשות
כיצד שמרנו על ביטחוננו ומנענו פיגוע.
כיצד נהרג ערבי אשר רצח יהודי.
|
אותו אחד שאיבד את אמא שלו ממחלת הסרטן כשהם היו בטיול השנתי
לאילת.
|
לרגע אחד לשניה אחת הרגשתי שאני מישהו, הרגשתי מנצח. רגע אחד
שבו יכולתי לטעום את ההילה הזאת שמקיפה אותה מתוקה כשוקולד ועם
זאת חמוצה כמו סוכריית אומץ בעטיפה צהובה... אז עשיתי פשרה עם
עצמי התאהבתי בלי להתקרב, התמכרתי בלי הסם.
|
טיימינג, אומרים שזה הכל בחיים. והאמת יש בזה היגיון, הבעיה
היא בלהשיג אותו. הטיימינג הזה, תזמון אם תרצו, למרות שהוא
מעולם לא עיברת את השם. בכלל הוא איש בין לאומי הוא לא גר
בארץ, אלא מסתובב בכל העולם ואת האמת הוא בכלל לא יהודי.
|
הייתם מאמינים, אני זה שפעם רץ, התחרה בזמן ותמיד שיחק נגדו,
עכשיו בצד השני. אני הבוגד עכשיו עוזר לזמן, נגד כולם. מה יש
מותר הוא מסכן, הזמן, לבדו נגד כל העולם. אז עזרתי לו לחלוף.
ולאט לאט הם סגרו עלי.
|
זה היה סתם יום רגיל, אז כשהטלפון צלצל אחר הצוהריים. גם השיחה
הייתה רגילה לחלוטין...הוא בדיוק בדק את רשימת השמות כשזה הכה
בו. כנראה שמשהו שם הזכיר לו את זה. המחשבות האלו חזרו אליו.
הוא כבר היה מנוסה בלנצח אותן, בלהדחיק, להרחיק אותן ממנו...
|
אצל היהודים שנה חדשה זה חג - "ראש השנה", הולכים לבית כנסת,
לובשים לבן ובאוויר תלויה הרגשה חגיגת וקדושה. מודים לאל
ומבקשים כל טוב. מנגד אצל הנוצרים השנה החדשה היא עוד סיבה
למסיבה, מזמינים איש שמנמן ובעל זקן לבן, לבוש חליפה אדומה
וחיוך גדול, כדי שיחלק מתנות
|
ואני מאלו שהאירוניה והצד השני של המטבע מוכרים לו טוב מאוד,
ובכל זאת המסיבה הייתה נחמדה מאוד, אני לא בטוח בקשר להפתעה,
אבל זה לא עקרוני. כולם נהנו, היא נהנתה ואני הוקסמתי, אז למה
להתלונן.
|
הוא הלך לעבר השמש, עקבתי.
הוא דהר במהירות מסחררת, רדפתי.
כמו משחק מהנה בשביל שנינו.
|
רק תגובה אחת רציתי, רק לתגובה אחת ציפיתי
יותר מאלפי תגובות תחת כל יצירה
יותר מבקורות בונות עצות ועזרה
|
אומרים שצחוק זה ביטוי של שמחה, אבל בעצם כשחושבים על זה יש
צחוק לכל דבר. יש צחוק של שמחה ויש צחוק של כעס, יש צחוק של
סליחה או הבנה, יש צחוק של טוב לב ויש של רוע, יש צחוק של סבל
ושל פחד יש גם צחוק סתמי,
ויש אפילו צחוק של עצבות.
|
יש אנשים שלא יודעים לנחם, גם היא, הידידה הכי טובה שלי, ככה
פשוט לא יודעת לנחם. כמו שיש אנשים שלא יודעים לשחק כדורגל, אז
יש אנשים שלא יודעים לנחם..., קורה
|
יש לה פנים של מלאך, שעוד רגע הופכים לפני לביאה, מזנקת,
טורפת, פרועה.
|
אני אומר לכם, היא לא כמו כולם, היא שונה. היא באה מהשמיים,
כמו סופרמן, אבל לא מכוכב אחר אלא מהשמיים, סתם מהשמיים, מאיפה
שמלאכים באים.
|
ודווקא האמת הוסתרה היטב תחת צילו של השקר.
|
עוד ורד הפעם הרבה יותר ראליסטי
|
|
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים,
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים...
מאיר אריאל |
|