|
קפצתי פנימה, אל תוככי הנחש האנושי, נשמר, כל הזמן נשמר, לא
להיתקל, לא להיפגע, לא להיתפס.
הפרצופים הרבים, ממוקדים, בריצת אמוק ברחו אל הנאה מזדמנת או
אל בית מואר, ורק הילדים הקטנים היו משתרכים בדממה אחרי
הוריהם, תמהים.
|
והרבי סיים, והדודות הספיקו להיאנח, והגברים החזקים אמרו לי
ולאמא להיות חזקים, והאנשים של הבית קברות כבר סיכמו על
המחירים וסוג השיש והנוסח של המצבה, ורק הדוד יעקב התחיל את
החיים החדשים שלו באדמה. מעניין אם לוקח זמן עד שמתרגלים להיות
מתים.
|
אל מול קצף הנפץ
על שמיכת חול רכה
אני ואת כמו יחד
אבודים בדממה
|
גם אני לפעמים רוצה להתאשפז,
את יודעת?
|
|
|
אני מקסימום
מחובר לקולט'ור
הישראלי. בכלל,
אני חושב שעשינו
בארה האחרון ממש
אפגרייד מבחינת
הסושיאל
אביליטיס שלנו,
הפכנו להיות
הרבה יותר
יוניטד בתור
קולקטיב אומתי,
וזה משפיע
דיירקטלי גם על
הריטינג סקילס
שלנו, לדוגמא.
-מראה מודאגת. |
|
