|
ניר נולד ב1982 בראשון לציון הוא כותב סטנד אפ
ורעיונאי במקצועו וחלק מרעיונותיו תמצאו אצל
הסטנאפיסט הגדול רוני ששון,וגם ראש צוות בטחון
בנתב"ג במקצועו האחר החל לכתוב מגיל קטן, וממשיך
לכתוב כמו גדול. מקווה מאוד שתהנו מהיצירות המשלבות
כל תחושה ורגש שהרגשתי
אשמח לקבל תגובות
שלכם ניר.
עובד על ספר "מקרה אופנוע קונדום והפוך גדול" שחלק
מפרקיו תמצאו פה-מקווה שתהנו!
מי שמעוניין בשירים-כולם בארכיון.
בדיעבד, אין מצב שהייתי מוצא את החברה הרצינית שלח בתור עובד
אוטוזבל על המדים המסריחים ,מרוקן את כל הפחים של איזור קריית
אונו אבל אני ממש שמח שזה קרה.
|
קמתי ושלפתי ש"י עגנון סגול על השולחן
והלכתי מבלי להסתכל.
|
קוראים לו נדב, הוא גר בתל אביב בדירת סטודיו שמעוצבת בסגנון
אפריקאי כתוצאה מאבא שהיה במשלחת צבאית בקניה וניגריה.
|
היום, בצער רב וביגון עמוק, אני קוברת אותך, ומעכשיו אתה חלק
מעברי
|
מלני הייתה בסך הכל עוזרת הבית שלנו, היה לה גוף חטוב ותמיד
אהבתי להביט בסימני החוטיני שלה, כמו ילד חרמן בן 16
מלני קראה לי מיסטר ספלנדד
נגעתי בכתפה והיא לא התנגדה, "אתה מזכיר לי אותו" ,אמרה
|
אני סטודנט למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ולכן אני שוכר פה
דירה. במקור אני מכפר סבא אבל קשה לי ולטמפרמנט הקצר שלי
להתמודד עם פקקי הבוקר הקבועים של איילון/גהה אז העדפתי לעבור
לפה למרות שאני לא מת על המקום.
|
עוד יום משעמם במכללה, אני חושבת שאכלתי איזה סנדוויץ' מקולקל,
בטח שוב פעם נדפקתי עם ביצה קשה, היום הזה ממש לא מתחיל כמו
שרציתי ועכשיו בנוסף לכל אני משתגעת לשירותים.
|
למה אני צריך לשמוע את המוכר שואל אותי שלושים שאלות
פסיכומטרי
על שווארמה?!, עברו עשר דקות עד שקיבלתי את הלאפה ליד.
|
מתעורר לבוקר אפרורי שלונדון מתאפיינת בו כתמיד, דירת החדר שלי
בסטנסטד קצת חשוכה ואני קם לבדי ומכין לעצמי "ארל גריי" כדי
להתעורר סופית. אף אחד לא הכין אותי לSMS שקיבלתי אתמול- "אני
בדרך!
|
לא נכון! חוקי מרפי המזורגגים האלה! למה הבטריות של השלט
צריכות להסתיים באמצע הזפזופ ועוד בשיא חוצפתן של הטריות הן
תוקעות אותי על "משמר המפרץ" בRTL, תמיד חלמתי על פמלה אנדרסן
אבל זה ממש לא מגרה שהיא מדובבת לקול בס כמו של רפי גינת ועוד
בגרמנית.
|
זה יצר מצב די מביך, להיתקע במעלית איתה מה עושים? נהייה חם
כבר ומאוורר המחורבם הפסיק לפעול, לחצנו כמה פעמים על האזעקה
פם אני לוחץ ופעם היא, אדון יגל ניסה להרגיע אותנו...
|
מיגל ואני נפגשנו בטיול שעשיתי אחרי צבא לדרום אמריקה, הייתי
משק"ית ת"ש בגדוד שלוש עשרה של גולני. נסעתי לחצי שנה לקוסטה
ריקה ניקארגוואה ובליז....
|
" אני ואת ננצח את הכל", לחשתי לה באוזן ונתתי לה חיבוק עז.
|
ממה שהבנתי באותו זמן ישנם המון סוגים של קונדומים:
משומנים, מחוספסים, ג'ינס, דק, עבה, קשיח, רפוי ועוד המון
סוגים, יש גם בטעמים ובצבעים שונים.
|
"תראה פיני, זו פעם ראשונה שמישהי מסכימה לשכב איתי מבלי להכיר
אותי ועל סמך דייט ראשון בלבד, זו פעם ראשונה שכוסית ברמות
קשות נכנסת לסדיניי, זו פעם ראשונה שלשון נפגשת איתך פינחס, אז
בבקשה ממך אל תאכזב אותי, תן לשנינו עוד צ'אנס, היא איתי בגלל
השכל לא בגללך אז
|
"ברגע שאתם יוצאים מהחור של הכיפה, 'זרע לזרע זאב', אני רוצה
מלחמה, מכיוון שרק אחד מכם יוכל לזכות בפרס הנכסף 'הביצית'."
|
במרחק קילומטרים אינספור
את מתקדמת לכיוון האור
אני מביט בך ונשבה בקסמך
איך דחקת אותי מעולמך.
|
לא תמורת כל דבר
אני אתן את נפשי
לא תמורת הכל
אמכור את אהבתי
|
מדוע כל פעם שאת מכוונת ללב
יש תמרור אזהרה "אהבה זה כואב"
|
הוא ירד במדרגות הבניין
זיעה קרה במצחו
בה מאוד מצא עניין
והשאיר בה את נצחו
|
היינו אותנטיים ביחד
התגברנו על כל סוגי הפחדים
ועכשיו בתוך רגע של נחת
אמרת לי כדאי שנהיה ידידים
|
איך רצית שאכנס לתוכך חזק
איך רצית שאכיר את חוקי המשחק
זיעה קרה נעטפת בגוף
העור הבהיר והעור השזוף
|
דמעותיי הפכו מטר כבד
ליבי מעונן חלקית...
עלה צהוב ללא גבעול נושר פתאום
ובגופי סערה קודחת
|
אני איש הסוד שלך
גומרים ביחד את ואני
גם את והוא גומרים
בלי רגשות, בלי סיפורים
|
אהבה בבת עין
היא כמו פגע בכביש
החיה ששוכבת שם
לא שייכת לאיש
|
רגיל לנדוד מאכזבה לאכזבה
רוצה לעבוד למען האהבה
מוכן לסגוד מול נרות שעווה
מוכן לצאת ללילה
|
נכנסתי אלייך, נכנסתי עמוק
צעקת ללא הרף ואז בא הצחוק
ליטפת את פניי בחיוך מיוזע
כתבת על גבי בטיפות שעווה.
|
חביתה מקושקשת וכוס חלב
על שולחן עץ ירוק ממתינים לבואי
|
בירה בודדת לבדה על הבר
מחכה לעוד כוס שתצטרף
בירה שמנמנה עם ליטר נוזלים
וריח שלא מתנדף
|
הג'ונגל של אז או היער היום
ירוקים למראית עין
אך על סף התשוקה ובקצה החלום
נאספה שלולית המים.
|
בעולם הזה יש חיות
אבל רובן לא הולכות על ארבע
וספק אישה ספק חיה בהריון
שאת זרעי גנבה
|
איך אפשר להניח לגעגוע
כמו דבק הוא נדבק לליבך
וכמה שתנסה להסתיר
כל דבר אותה יזכיר
כל דבר בך יגע
|
רגשות משקרים לנו בני האדם
וחושים מסנוורים דמיוננו
אך הלב לא נדם ואוהב הוא ותם
תם הטיול של חיינו
|
אם נכשלת בעבר
אולי שמו לך רגל
אם תיכשל בעתיד
אל תרים את הדגל
|
על מה אתה מציג את עצמך
הלב שלך טבע בתוך מעמקי בריכה
על מה כבר התלוננת לידה
הרגש אמיתי או אולי זו אגדה
|
אז הכנרת עלתה בעוד סנטימטר
והחרמון שוב נפתח למבקרים
השביתה שוב יוצאת לדרך
ומאות הפגנות של אלפי מובטלים
|
לקפוץ באושר לאהוב
לאהוב ולא לנגוע.
|
זבל מי שמלכלך
גבר מי שמזיין
|
איך זה שאת נכנסת לים ולא נרטבת
איך זה שביום את שונה מבלילה
איך החיוך נמחק משפתייך
נשארתי חלל עמוק בליבך
|
אוי ואבוי לו לשובב
הוא מתחיל שביתת רעב.
|
יושב על זמן ועל שתיקה
יושב, על איזו מועקה
על אותה הנשיקה הארוכה
על השמלה הלבנה המבריקה
|
אני מפליג לאי בלי משוטים
האם אתבע ויכו בי גלים
|
כשאיתו את שוכבת
ואותו לא אוהבת
את הלב את שוברת
במיטה מתעכבת.
|
עוטפת עצמך בשמיכה סגולה כהה
כוכב מנצנצץ ויוצר את הדובה
|
ועכשיו אני מאמין לך
ועכשיו אני כולי שלך
בוויתור כואב, מחשבות של הלב
אני כורע ברך ומציע לך
|
שמיים לא תמיד מראים שמש
הים לא תמיד מראה גלים
האדמה לא תמיד מראה דשא
כשקר בחוץ לא תמיד מראה שחם בפנים
|
הכל על הראש והראש על הכל
את לא מסוגלת שיגרה כבר לסבול
|
לעבור את הקיץ בשלום
לעבור את השמש
לעבור את החום
|
כשאת מרגישה אבודה בדמיון
שכל החיים יורדים לטמיון
כשהחץ חוצה את הלב לשניים
עננים שחורים משתלטים בשמיים
|
מסכת העצב לא מפסיקה לערטל את פניי
מסכת השמחה נשכחה ממזמן
מסכת היאוש דומיננטית וצוברת כוחה אליי
|
את מספר הבנות שאהבתי מאוד
אוכל לציין רק על אצבע אחת
כי מכל הבנות בעבר הורוד
היחידה שאהבתי זו את.
|
ואין מנצחים ואין שום ברירה
מחפשים מגורים מחפשים משפחה
מחפשים להתחיל התחלה חדשה
|
לחייה הסמוקות לא נותנות לי מנוח
החיוך הרחב נותן את הכח
לא ניתן אותה להגדיר
|
שבור מקסם המבט של עינייך
שבור מרגע אחד של חולשה
שבור מגעגוע ארוך לשפתייך
שבור מאיך שהיית טיפשה
|
הסרט הוא לא כל כך עקרוני
אהבה מתח פעולה בדיוני
אין לי קווים נגמרו הגבולות
שומר לבי נרדם ותמו השאלות.
|
בגלל דמות אחת שכל פעם משתנה
אף פעם לא אדע לאהוב.
|
אמא של סשה אמרה לה לישון
סשה בכתה ודמעות על הכר
הפנס בעינה איננו מאיר
והכחולים על ידיה אינם מדיו
|
קשור כמו בחבל
לשני גלגלים
מביט מלמטה
אנשים מסתכלים
|
בקיץ אני לבד בים וחם
בסתיו אני לבד ושלכת על חלוני
|
לא ראיתי אותך מעולם
התאהבתי עמוק בקולך
אני לא יודע כיצד את נראית
אבל לבי שייך לליבך
|
כמו תמנון עם שמונה זרועות
אני רוקד על כמה חתונות
נפסקה לה המוסיקה
ונוק אאוט אדיר החטיף לי ליבי
|
מנגינות נשמתי מכתיבות את הקצב
ופסיעותיי על השביל מותירות חותם חול
בדמעה מלוחה, משדר סוג של עצב
מאמין לשקרים של עצמי ויכול.
|
הדואר אליי כבר לא מגיע
אני לא שותה ולא אוכל
לא יוצא יותר לבלות
לא עושה סקס או מזדיין
או עושה אהבה
|
בדרך המפתן אל ביתך כבר מעדתי
לא עזרת לי לקום, נחבלתי,נפצעתי
על הסף של ליבך סורבתי כניסה.
|
רווק מודל 82'
מחפש יד שנייה
לא חשוב מרופא או או אופה
העיקר שתמצא
|
רוצה בך
עזבת אותי לבד בכדי להיות איתו
רוצה בך
התעוררתי כשבכית שעות
|
רכבת אחרת חולפת ממול
חסות במיטה וחסות בשדה
נשים בחיי כמו רכבת ללסטר
נוסעות אל הלא נודע
|
אני כרגע על אי של מחשבות
אין לי ימין ואין לי שמאל
ואת כך שולטת בי
ומה לי יש?
ים וחול.
|
מי יודע עכשיו לאן נעלמת
בור פתוח לקח אותך לתוך עולמות
ואני בחצי מבט של שיכור
מגלה פה את מי עוד ניסית לרמות.
|
אני שקוף כמו טיפות של גשם
אני קודר כמו ענן שחור
אני צבעוני כמו הקשת
וחם כמו קרני האור
|
בעולם של דמעות
הנופלות מעיניו
של ילד קטן
|
אולי נסעתי במהירות מופרזת
למה לא עצרת ונתת לי דו"ח
עכשיו שיש פנצ'ר ביחסינו
אפילו ג'ק לא יכול לעזור
|
אני מקוה שיום אחד גם הוא יתפוס,את יודעת החמור, אני חולמת על
עולם של שחקנים ורוצה לשם, אני מריחה את העולם הזה וגם משהו
מתרחק בגלל השקט שהופך לגל גדול של סערות בפנים,אבל טוב שעוד
אפשר לצחוק, שעוד יש איך להישאר שפוי ולא לאבד שום תקווה.
|
מי קבע שכל העולם צריך להיות ככה, להתנהג ככה, לרוץ ככה, מה
קורה לנו? אנו גדלים בקצב מסחרר.
|
אני ממש לא מבין את ההגיון הנסתר מאחורי שירי הילדים
הישראליים.
|
עוד לילה שלא נרדמים בו, שוב אתה מדליק את ערוץ 10 לשווא כדי
לבדוק האם במקרה זכרו לשים את השידורים החוזרים של סיינפלד...
|
השירותים הינם אלא סתם מקום ממבט ראשון, אבל אם מסתכלים קצת
מעבר לאסלה הלבנה, למים, שיורדים כמו מפל גועש, ולכתובות
המקועקעות על הקיר מכל מיני שנים ותקופות אל המנעול השבור, אל
שני שליש גליל נייר הטואלט שנשאר שם...
|
פרסומת למצלמת וידאו קטנה שכתבתי:
חדר של נער בן 19 פנים לילה
נער כבן 19 מרכיב מצלמת וידאו קטנה על הטלויזיה שלו ויוצא
מהחדר.
|
צילום של החתן והכלה לבד בזירה ושני פנסים מעליהם
|
אנחנו שלוש חברות טובות, אני ורווית הזכורה לכם כשותפתי
המשוגעת ויש גם את דבי המצחיקה.
|
הוא עלה על מטען
בכי
היא נהרגה בפיגוע בירושלים
יתגדל ויתקדש
|
אני סלקטור בנתב"ג, וכל הדיאלוגים המובאים כאן לצערי ולשמחתי
התרחשו במציאות. ראו עד כמה אנחנו הישראלים נאיבים ופתטים,
וחושבים רק על דיוטי פרי. גם הסלקטורים לא טלית שכולה תכלת.
|
טיסה לקופנהאגן נוסע ובודקת:
נוסע: איזה טיסה יש פה?
בודקת: קופנגן
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
מעולם לא שכבתי
עם ג'ינג'ית!!!
ץ סופית על אהבה
בלתי מנומשת. |
|
