|
מורה הזן שכב על ערש דווי, תלמידיו המתינו למילת
חוכמה אחרונה בטרם ימות. גחן אליו אחד התלמידים ושאל
אותו בלחש למשמעות החיים. אמר לו המורה בקול חלוש,
"החיים הם מים זורמים". לחש התלמיד את התשובה לזה
שלידו וזה לחש לזה שלידו כך הלאה עד האחרון, הצעיר
שבהם. לא הבין הצעיר ושאל בלחש: "מה פירוש 'החיים הם
מים זורמים'?" שמע זאת חברו ושאל גם הוא את זה
שלצידו, וכך הלאה עד לתלמיד הראשון. שאל זה את המורה
בלחש, "מורי, מה פירוש 'החיים הם מים זורמים'?" חשב
המורה לרגע ולחש, "טוב, החיים הם לא מים זורמים" -
ומת.
יליד 1980. מוסיקאי בגרוש, משורר שכונות, סטודנט
חופשי.
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
דואל זה ממש
מגניב.
אבל תחשבו מה
יכול להיות יותר
מגניב: דואר
אלקטרוני.
אני סתם מציע
כאן רעיון,
תחשבו עליו.
שמואל
איציקוביץ' בטוח
שהוא נורא
מקורי. |
|
