|
הלב שנקמץ
הפרצוף המובס,
הם שיביעו את כאב החיים
|
ובני שלי האהוב באדם
איך אציל אותך מאותם
מלאכים של דמע ודם
כמה קרוב אותך לחבק.
אותך לא אתן לבתק.
|
המבט הזה חודר אל תוך ליבי
המבט הזה שורף את כול כולי
המבט הזה כואב אותי.
די.
|
החיים הם גסיסה לאין קץ
לא בעולם חדש אתה חפץ
המוות קיים ונשכח
הוא איננו ועם זאת נוכח.
|
הימים חולפים ואני כאן מת
לאט לאט מתמוטט
מותיר אחרי אודים השנים
חלומות מוחמצים
|
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
