[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נמרוד ניסקר
Is there anybody out there?


אל היוצרים המוערכים על ידי נמרוד ניסקראל היוצרים המעריכים את נמרוד ניסקר
"........אם משום שאני משתנה ואם משום נסיבות
אחרות.. ואמנם אפשר שאני סותר לפעמים את דברי עצמי,
אבל... את האמת איני סותר לעולם. אילו הייתה רוחי
עשויה לקנות אחיזת קבע, כי עתה לא הייתי שוהה בגישוש
ובניסיונות, אלא הייתי מכריע ומחליט. אבל רוחי שרויה
תמיד במצב של לימוד וניסיון". מונטין.

(במילים אחרות; גם אם הקורא ימצא פה דברים סותרים
לכאורה, מהסגנון עד התוכן, שידע שהאמת האנושית היא
תוצר דינמי. אך אין בזה כדי להפריכה, להפך.)

כשיצא מהמערה, בחר בסיזיפוס. אך הסלע הפיל אותו מההר
והחלה שקיעתו. כשהעיז להביט חזרה בשמש, הקונאטוס
הביא אותו לבכי על עולם של רישומי פחם.  
הוא הוקסם מנרקיס וחבריו, שהפיחו בו אהבה קוסמית
והכרת הטוב. "חמישה ספרי אמונה" לימדו אותו לשמה
מהי. דרכו נמשכת. בינתיים הוא מודע להיותו אדם
מגוחך, ובייחוד אוהב את אלו, הצוחקים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הוא כל כך אהב את השנייה השברירית הזו, כשהחלום נגוז וטרם עלתה
התודעה, והזהות אינה. אם היה יכול למתוח את אותה שנייה יקרה
לרגע, היה מרגיש חסר אפיונים וזהות - לוח חלק, נקי ונוצץ, של
חופש.

זו הייתה הפעם הראשונה שהוא בחן את הדברים. אמנם שיגרה זו
הייתה נהירה לו ולשאר המיבמוז מימי קדם והנחלתה המונוטונית
והממושכת כבר קיבעה אותה כאינסטינקט של ממש, כמו פעולות הנשימה
וההקאה. אך הייתה זו הפעם הראשונה שהוא הביט על ההכנות הללו
מבחוץ - כצופה.

מיליוני מכורים צבאו על רחובות העיר. סממני הגמילה הופיעו על
פניהם וגופותיהם המתעוותים. הם רדו בכל שדרה וסמטה, עד ששומרי
הסדר בעיר נאלצו להקיף אותה וליצור מגן אנושי חי ורוטט, שניסה
נואשות למנוע את כניסת ההמונים.

מסעות
ג'ונגל. תאלס הביט סביבו. הרבגוניות של העולם הסעירה את חושיו;
צמחייה נובטת, רפרטואר מרהיב של צורות וצבעים, בעלי חיים
ואנדרטאות המקדשות את פאר היצירה, הקיפוהו מכל עבריו. כל אלה
הביאו אותו לפליאה גדולה ומבוכה. רק המים, כך נדמה לו, נותרו
קבועים במידה מה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
אני מזדהה עם אנשי הרוח, הרציונליסטים והאמפריציסטים, הנלחמים
באשליות וחושפים אמיתות.

אני מאוהב בפייטנים, במשורר ובסופר, שרואים בשליחותם דוברות של
הנפש, המשקפים את עושרה ומרוממים אותה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
משל
לא הייתי רוצה להיות פרח מפלסטיק, שצבעו אינו דוהה לעולם,
עמידתו המלאכותית נותרת בעינה, כשהזיקוק מצפה אותו כמצג שווא
של רעננות נצחית, חלולה ומתה. כל רגע הוא אותו רגע עבורו ומכאן
שעברו ועתידו זהים להווה.

מכתב
קורא יקר,
כשתקרא את הדברים הבאים, אחדל מלהיות. למעשה, אאלץ לבקש מחילתך
אם תמצא בבאים דבר סתום או להגני - אני אנוס למהר ולכתוב את
הדברים, פן יקוץ קיצי ואאלץ להשאיר מלאכה זו בידי אחר.

הוא ואני
"אתה צריך לתאר איזו סצנה הזויה במיוחד, משהו כזה
חצי-אוטוביוגרפי אולי; סצנה של עישון קראק עם המרוקאים
באמסטרדם, דיכאון אובדני שנתקל בהזדמנות ראויה, איזו אורגיה
תיאטרלית, או אולי סתם לתפוס איזו פיסת רגש, איזו הוויה מחרידה
ולהעביר אותה במלוא עוצמתה"...

הרהור
מה יותר אמיתי, כן ונוגע ללב מיללה טבעית של קבלת פנים מכלבתך
הבלתי מאולפת?


לרשימת יצירות התסריט החדשות
קצר
אני שונא את אותו ברק רשע, שפגע בפח הזבל הצמוד לביתי וקטע את
חיי כלבתי. אותו ברק מרושע.. ידוע לי זה כבר זמן מה שהוא מתכנן
את כלייתי.. בתחילה היה רוחש סתרים, מסתער בפינות חשוכות, מביט
מרחוק עם אחיו המלהג. ידעתי שהוא מחכה לי- אך לעולם לא האמנתי
שיפגע בכלבתי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הוא השתוקק להתמזג עם הטבע היפה הזה, לנטוע את עצמו בלב החורשה
הירקרקה. "כמה טוב היה, לו יכולתי לבלות כאן נצח נצחים", הרהר
בחיוך. אך מהר מאוד התמלא בעצב כשהבין, כי לא יוכל לחיות ללא
מגע אנוש. בני האדם, שהוא למד לתעב באדיקות, היו נחוצים עתה
לקיומו.

איך אני אוהב את הקירבה, השיניים הננעצות בכתף וביד. נשיפות
אוויר שיש בהן כל כך הרבה מילים, מסרים, רגשות והבולטת שבהן
היא אותה מחווה שמרנית קלאסית של התרסה.

היום החלטתי להפסיק להילחם. הטלתי את השריון הכבד מעליי, ירדתי
מגב סוסי וחזרתי על עקבותיי. עור גופי נקרע בעת הסרת השריון
העתיק וחשף משטחי בשר אדומים מודלקים. הקור הקשה עליי במנוסתי
מהקרב ורגליי, שטרם הורגלו ללכת בעצמן, שידרו הבזקי כאב לאיברי
גופי התשוש.


לרשימת יצירות המסה החדשות
דעה
"קיימת הסכנה, כי המצוקה הראשונית תהפוך להיות נוחה. הפצע
שגירדוהו במסירות כה רבה, מתחיל בסופו של דבר לגרום לעונג".
אלבר קאמי.

הו אם קוסמית, אלוהים אדירים, או כל יש אינסופי אחר המהווה את
המקור לאנרגיה המקיימת את גופי ונפשי - מודה אני לפניך שלא
הוצפתי באותו אור מסנוור. כמה טוב לי כאן, בצל, עם כל שאר
השקרנים.




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
מה נותנים
לבנאדם שיש לו
הכל?
כאפה

-הצביצ'ים


תרומה לבמה





יוצר מס' 55854. בבמה מאז 29/8/05 21:52

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנמרוד ניסקר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה