|
הנה היא יושבת
על סף התהום,
כמו פסל בזלת
בוהה במרום.
|
אז חשבנו שנהיה, שנחיה ונאהב לנצח.
ואז אני משתנה ואתה ממשיך בדרכך וקשה לך כל כך לקבל אותי כמו
שאני... ולמה בעצם?
האם לאהוב מישהו בלי לקבל אותו כפי שהוא זה באמת לאהוב?
|
|
|
זה שאני סלוגן
לא אומר שלא
רודפים אחריי
או משהו
בסגנון... איך
זה הלך?
שטותניקית מנסה
להזכר |
|
