|
הנה היא יושבת
על סף התהום,
כמו פסל בזלת
בוהה במרום.
|
אז חשבנו שנהיה, שנחיה ונאהב לנצח.
ואז אני משתנה ואתה ממשיך בדרכך וקשה לך כל כך לקבל אותי כמו
שאני... ולמה בעצם?
האם לאהוב מישהו בלי לקבל אותו כפי שהוא זה באמת לאהוב?
|
|
|
החיים הם כמו
קוקה קולה -
מתוקים, עכורים,
ונגמרים מהר.
סופר-בורקס. |
|
