|
תמיד אומרת שאף אחד לא מבין אותה, וזה לא בגלל "הגיל
הזה" ושזה יעבור, לא. זה בגלל שבאמת לא מבינים
אותה.
אבל זה לא מה שיעצור אותה, היא הגיעה עד לכאן והיא
מתכוונת להמשיך.
"כגודל הציפיות - גודל האכזבות".
אבל למרות הכל היא בנאדם די אופטימי.. למרות הקשיים
היא מצליחה לקחת את החיים כמשהו די חיובי, וזה מה
שיפה אצלה.
אותו שם.
לזונות היה בדיוק את אותו שם.
נולדתי לשנוא את השם הזה, ואני לא טיפוס ששונא.
|
איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא ?
|
והבן הקטן זה אלעד, בן 4.5, ילד רגיל ושובב, אסתר תמיד טוענת
שהוא לא אוכל כלום, אבל הבעיה הכי גדולה שלו היא שאין לו
חברים, אפילו לא אחד. זה תמיד הציק קצת להוריו, אבל אף פעם הם
לא עשו משהו בנידון.
|
"בוץ' וניקי קורעים את איביזה!!" בוץ' צועק והורס לי את האוזן
ברגע שאני מרימה את הפלאפון כשהוא מצלצל.
|
22/4/01
גילה שלי עומדת למות.
מסרטן, לא סתם.
זה סרטן שהתחיל בראש והתפשט בכל הגוף. הוא ברמה 4. הרמה הכי
גבוהה.
|
הוא היה בחור מיוחד וכמה מיוחד שהיה - כך היה בודד.
תמיד הרגילו אותו להיות לבד, כך נולד וכך גם ימות.
|
השבוע הלכתי לכושר קרבי.
לא שאני מתכננת להיות לוחמת אכזרית או משהו כזה, אני כבר מוכנה
נפשית לידיעה שהשירות הצבאי שלי הולך להסתכם בהכנת קפה לכמה
חבר'ה שיצבטו לי בתחת 30 פעמים ביום, אלא פשוט רציתי להכנס קצת
לכושר..
|
עד שיום בהיר אחד, אחרי מספר מכובד של 11 בנות, הגיע בן
למשפחה. הזכר החדש, הנסיך, קיבל מעמד של מלך, ותמיד היה מעל
לאחיותיו הנסיכות, וכל מה שחפץ בו קיבל עוד לפני שהיה צריך
לבקש.
|
כשנולדתי, הרופא שיילד אותי לא היה זקוק ליותר ממבט אחד כדי
לקבוע שהילדונת הזאת נועדה לצרות, "זה היעוד שלה בחיים", הוא
אמר, וגם הציע לאמא אפשרות לשלוח אותי לאימוץ..
|
"...... שנהיה כולנו כמו נרות, חופשיים יפים ושלווים" באבא סגר
את הברכה בשיא ההתלהבות, ופתאום לא הבנתי, שנהיה כמו נרות? מי
בכלל רוצה להיות כמו נר?!, " מי בכלל רוצה להיות נר ?!" זרקתי
לבאבא..
|
הדברים הבודדים בחיים שעושים לנו הכי טוב- בעצם הכי מרעים
לנו.
סקס, סמים, אלכוהול, אוכל, אהבה - הדברים שבשבילהם אנחנו קמים
בבוקר - רק הורסים אותנו, כל מה שמקפיץ לנו את האדרנלין וגורם
לנו להרגיש חיים- הורג אותנו.
|
זה מצב שבו הריאות מסמנות לך מעיין שלט "STOP", רומזות לך
באופן די ברור שדי! שאתה מרעיל אותם, שזה לא בריא לך, שאתה
מוכרח להפסיק..
|
וככל שאני מנסה להתקרב אני רק מתרחקת..
הולכת לכיוון האור
ובום !!
|
בשביל הרגע הקטנטן הזה, אני מתה כל כך הרבה פעמים.
אז כמה פעמים אני עוד צריכה למות כדי שאבין שהנשמה שלי לא רוצה
בי ?
|
לדעת את הדברים האלה זה הכי מוזר, כי אם זו סתם מחשבה באוויר,
אז אני מחליקה אותה, היא חומקת לה חזרה לתת מודע, והאגו מונע
מבעדה מלחדור חזרה למודע. ואיכשהו שאני סתם חושבת על משהו,
ושאני באה במחשבה שאין סיכוי, אז הכל קורה בדיוק בצורה שעליה
אני מפחדת אפילו לחלו
|
|
|
חתול?
לא מתוקי, א-מא.
א-בא. |
|
