[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי ניקיטה בל
תמיד אומרת שאף אחד לא מבין אותה, וזה לא בגלל "הגיל
הזה" ושזה יעבור, לא. זה בגלל שבאמת לא מבינים
אותה.
אבל זה לא מה שיעצור אותה, היא הגיעה עד לכאן והיא
מתכוונת להמשיך.
"כגודל הציפיות - גודל האכזבות".
אבל למרות הכל היא בנאדם די אופטימי.. למרות הקשיים
היא מצליחה לקחת את החיים כמשהו די חיובי, וזה מה
שיפה אצלה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אותו שם.
לזונות היה בדיוק את אותו שם.
נולדתי לשנוא את השם הזה, ואני לא טיפוס ששונא.

איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא ?

והבן הקטן זה אלעד, בן 4.5, ילד רגיל ושובב, אסתר תמיד טוענת
שהוא לא אוכל כלום, אבל הבעיה הכי גדולה שלו היא שאין לו
חברים, אפילו לא אחד. זה תמיד הציק קצת להוריו, אבל אף פעם הם
לא עשו משהו בנידון.

"בוץ' וניקי קורעים את איביזה!!" בוץ' צועק והורס לי את האוזן
ברגע שאני מרימה את הפלאפון כשהוא מצלצל.

22/4/01

גילה שלי עומדת למות.
מסרטן, לא סתם.
זה סרטן שהתחיל בראש והתפשט בכל הגוף. הוא ברמה 4. הרמה הכי
גבוהה.

הוא היה בחור מיוחד וכמה מיוחד שהיה - כך היה בודד.
תמיד הרגילו אותו להיות לבד, כך נולד וכך גם ימות.

השבוע הלכתי לכושר קרבי.
לא שאני מתכננת להיות לוחמת אכזרית או משהו כזה, אני כבר מוכנה
נפשית לידיעה שהשירות הצבאי שלי הולך להסתכם בהכנת קפה לכמה
חבר'ה שיצבטו לי בתחת 30 פעמים ביום, אלא פשוט רציתי להכנס קצת
לכושר..

אגדה
עד שיום בהיר אחד, אחרי מספר מכובד של 11 בנות, הגיע בן
למשפחה. הזכר החדש, הנסיך, קיבל מעמד של מלך, ותמיד היה מעל
לאחיותיו הנסיכות, וכל מה שחפץ בו קיבל עוד לפני שהיה צריך
לבקש.

כשנולדתי, הרופא שיילד אותי לא היה זקוק ליותר ממבט אחד כדי
לקבוע שהילדונת הזאת נועדה לצרות, "זה היעוד שלה בחיים", הוא
אמר, וגם הציע לאמא אפשרות לשלוח אותי לאימוץ..

"...... שנהיה כולנו כמו נרות, חופשיים יפים ושלווים" באבא סגר
את הברכה בשיא ההתלהבות, ופתאום לא הבנתי, שנהיה כמו נרות? מי
בכלל רוצה להיות כמו נר?!, " מי בכלל רוצה להיות נר ?!" זרקתי
לבאבא..


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הדברים הבודדים בחיים שעושים לנו הכי טוב- בעצם הכי מרעים
לנו.
סקס, סמים, אלכוהול, אוכל, אהבה - הדברים שבשבילהם אנחנו קמים
בבוקר - רק הורסים אותנו, כל מה שמקפיץ לנו את האדרנלין וגורם
לנו להרגיש חיים- הורג אותנו.

זה מצב שבו הריאות מסמנות לך מעיין שלט "STOP", רומזות לך
באופן די ברור שדי! שאתה מרעיל אותם, שזה לא בריא לך, שאתה
מוכרח להפסיק..

וככל שאני מנסה להתקרב אני רק מתרחקת..
הולכת לכיוון האור
ובום !!

בשביל הרגע הקטנטן הזה, אני מתה כל כך הרבה פעמים.
אז כמה פעמים אני עוד צריכה למות כדי שאבין שהנשמה שלי לא רוצה
בי ?

לדעת את הדברים האלה זה הכי מוזר, כי אם זו סתם מחשבה באוויר,
אז אני מחליקה אותה, היא חומקת לה חזרה לתת מודע, והאגו מונע
מבעדה מלחדור חזרה למודע. ואיכשהו שאני סתם חושבת על משהו,
ושאני באה במחשבה שאין סיכוי, אז הכל קורה בדיוק בצורה שעליה
אני מפחדת אפילו לחלו




ואני שואלת,
למה לעזאזל אני
לא מוצאת נגן
שליש מקצועי אחד
בארץ הזו
שמתפרנס בכבוד?




מרחיבת כימיה
מחפשת


תרומה לבמה





יוצר מס' 12240. בבמה מאז 16/4/02 4:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניקיטה בל
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה