[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על ניקיטה אלףאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ניקיטה אלףאל היוצרים המעריכים את ניקיטה אלף
ילדה אבודה
שונה וחכמה
עם השקפה מאוד מיוחדת
על העולם המוזר הזה.

כותבת לא באשמתה,
כותבת כי היא מוכרחה.
מחפשת חיבה בין המילים,
מחפשת ובדרך כלל בוכה.


קוראים לה ספיר,
ולא ניקיטה אם אתם חושבים,
היא אוהבת לכתוב,
לשמוע מוזיקה טובה
לנגן
ולא לעשות כלום בעיקר.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
עדין מאוהב באחת שבכלל שכחה שהוא שם, מקפצת בין גברים,
ונעלמת.
אני בטוחה שהיא מרגישה לא בסדר אבל אולי זה לא מספיק מפריע לה,
חבל, גלעד הוא אחד האנשים הכי נחמדים ומבינים שאני מכירה,
ואותו אני בקושי מכירה, לא אותו ולא אותה, רק את המילים, הכאב,
והבכי.

שוב לבד בדירה של ההורים, מיטה קצרה מדי ומלאה בחלומות של ילד
בן שבע, המפלצות שלך, אלה שמתחת למיטה, אתה זוכר? הן עדין שם,
מחכות לשובך, מחכות לדמעה אחת קטנה שלך שתשביע אותן לעוד כמה
שנים, עד ששוב יעיפו אותך מהדירה הקטנה שלך.

וכנגד כל הסיכויים אני שולפת חרב מרהיבה ונאבקת על חיוכך, ילדה
יפה שלי, אני אהיה לך כתף בלילות של בכי, אני אהיה שם כדי
להכריז על הצלחה ועל אכזבה, אני, אני זאת שלא ראויה למגע ידייך
הטהורות,

במסיבת יום ההולדת ה-17 של ל' גילה א' על בגידותיה של ל' עם
אחיו, הם רבו ונפרדו. ל' החרמנית הלכה לכיוון ביתו של א', כדי
לקיים יחסי מין עם אחיו מ' וזה מה שקרה. בבוקר התלבשה ל' ויצאה
מהבית, הסתובבה ברחובות בחוסר מעש


לרשימת יצירות השירה החדשות
ידיים מגששות,
מחפשות ונוברות בכאב,
פותחות שוב פצעים ישנים.
ציפורנים חדות
אהבות נואשות.

הומור
חיפשתי את העיניים שלך בין כל המבטים,
חיפשתי את השפתיים שלך בין כל הלוחשים

בועות סבון,
מבריקות בשלל צבעים,
כמו פיות קטנטנות,
כלל לא חשובות,
וכל כך מוכרות.

ללבוש שמלה ארוכה,
להתאפר עד שלא יכירו אותך,
לדפוק מבט שטני ולצאת,
לרקוד ולשתות עד הרגע שבו הנפילה כה מתוקה.

הסובבים אותך לא שמים לב עליך
ואת לא עליהם.
לא אכפת לך מהם
את רק מנסה לתפוס אותו
את הירח שלך.

שואה
אי אפשר לצאת שפוי,
אם שרדת,
הנפש פגועה,
לעולם לא ישתנה,
הכל כואב,
רק ששוב לא יקרה.

אהבה
הנחת את ידך על גבי,
והצמדת אותי אליך,
חיבקת אותי,
והחזקת לי את היד,
לשנינו נקטעה הנשימה,
ידעת,
אני כולי שלך.

לדעת לגעת,
לדעת לשתוק,
ואיך להרגיש,
למרות הכאב,
שכל כך נגיש.

חלום
לא ישללו את החיוך רק כי החליטו,
למקום שבו הכל יהיה טהור,
שהרוע והטרור עדין לא פלשו אליו.

את בתוכך כבר מתפוררת,
בקושי נושמת,
בקושי נרדמת,
רועדת.

חיוך ערמומי,
גוף ללא הרגשה,
נקי מהאהבה,
קשור בשנאה,
קנאה.

שואה
שלום רב קיטי,

בודדה ומאוכזבת אני מהעולם הזה,
אין לי עם מי לדבר ולספר את האמת,
רע לי כאן, וקשה,
מרגישה נורא.

חלום
ובימים שהשמיים אפורים,
ונדמה כי סערה מתקרבת,
בתוךך התיק את מסתגרת,
ומתארחת במשתה ססגוני,
ובו כל הרגשות, המילים, והמבטים שלך...

יפה השתיקה על חיוך בלי מילים,
רגשות וצלילים,
צללים מטורפים על קירות של לילה מרקדים,
שקט חודר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כשאפשר לשמוע טיפות גשם כבדות על החלון מקישות,
כשאפשר להריח את הגשם שעבר פה והשאיר שובל וטל,
כשאפשר לגעת בעלים הלחים ולחייך,
כשאפשר לשקוע בחלום מתוק שלא יתגשם,
אז, רק אז,
אני חוזרת,
..

השמעתי את הנשימות הקרות שלך,
הרגשתי את פעימות לבך המאובן,
נשמתי את האוויר הריחני של תל אביב,
ליטפתי את שיערי הפרוע והמבולגן,
שתיתי עוד לגימה מכוס המים המתוקים שלי
והייתי מאושרת.

הרהור
חשבתי,
ימים שלמים שלא ישנתי,
רק חשבתי,
והגעתי למסקנה,
שאולי זה לא שווה את זה,




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
לאן כל הסלוגנים
הולכים כשהם
מתים?


תרומה לבמה





יוצר מס' 74702. בבמה מאז 10/4/07 0:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניקיטה אלף
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה