|
מאחר והחיים הם כפי שהם כדאי להסיר כל רסן.
"מה מעמיד לך?" שאלתי משועשע. "גברים שלא עומד להם. שצריך
לעשות הכל כדי שיתגרו, ואז שזה קורה, הם כל כך לחוצים שזה
יתרכך לפני שהם יגמרו שהם נכנסים בי בכל הכוח, כמו חיות".
|
באת לכאן אחרי שכיבו את האורות.
אני כבר הלכתי. לא היה כאן איש.
התיישבת עם הצ'לו המסורבל שלך
ופישקת את רגליך
יושב לבדך ומזיל דמעות וצלילים
|
להיאבד בדמותך ולהישכח מיד
תחת השמיכה המשותפת
חום ירכיך מול שפתיי
רוצה ומשתוקקת
|
אהבה ממבט ראשון היתה אגדה עירונית, עד שאת הופעת. יפה בלי
עכבות, ועם עכבות יפות. הנוכחות שלך קובעת עובדה, בלי היסוס או
התנצלות. מתגרה שכמותך - את לא צריכה לעשות כלום, רק להיות שם,
כדי לעורר את כל המהומה הזאת. כל הפאב על רגליו!
|
אני שונאת אותן. אם אחת מהן היתה מצליחה לחנך אותך אז אני
הייתי עכשיו יותר מאושרת. אתה לא מדבר עליהן אף פעם, חוץ מעל
הברונטית ההיא עם הרגליים המהפנטות והפה החצוף. זאת שהיתה
מקללת כשהיתה גומרת ושורטת את גבך, משסעת אותך. מה קרה לה?
|
כשדפדפתי, אחת המילים הראשונות שהבחנתי בהן הייתה זקפה. באותו
רגע הייתה לי זקפה רק מלקרוא את המילה. רציתי נורא לגעת בעצמי,
אבל זה הרגיש לי נורא אסור. גיא אמר לי שכשהוא מסתכל על כל
מיני סרטונים עם בחורות ערומות שהוריד באינטרנט עומד לו כמו
טיל.
|
יצור לא אסטתי שכמוה, ברור היה לי, מסוגל לבצע פשע שכזה...
|
ואז החיילת ביקשה שארד לאחד החיילים. הייתי קצת מופתעת ממנה,
והסתייגתי מעט, אבל היה שם בחדר לחץ חברתי לא מבוטל. הבחורים
הפצירו בי ואמרו מה אכפת לי, והבחורה שאלה קצת בזלזול אם לא
עשיתי את זה עד עכשיו. לא זוכרת שעניתי למישהו מהם,
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
כל העולם במה!
לא אני אמרתי את
זה. |
|
