|
ניקוס כתב את שלושת הספרים (הבדויים בהחלט) "מכתבים
שלא העזתי לשלוח", "דברים רבים שלא נאמרו"
ו"זכרונותיו של חולה אמנזיה".
כמה מהסיפורים והשירים שהופיעו שם מובאים כאן.
מיותר לציין שאיש מעולם לא קנה אף אחד מספריו.
(בכלל - עצם קיומם של הספרים הוטל לא פעם בספק, כמו
עצם קיומו של ניקוס)
חסרונו הגדול ביותר טמון בנטייתו לדוש בנושאים
באריכות יתרה, והוא מבקש שתסלחו לו מראש, ולתת לכם
את רשותו להתעלם מסוף זה או אחר של סיפור שאינו מוצא
חן בעיניכם.
הוא ספר את הדקות.
החבר שלו מעולם לא הפר הבטחה, ומעולם לא אחר.
השעון החדש שלו נראה כסובל ממנת יתר כשקפץ בפראות תזזיתית.
שעונו איחר, אך הוא לא ידע זאת.
|
מחוג השניות התקרב בזריזות חלקלקה לזה של הדקות,
נשק על לחייה לשלום והתחיל שיחה.
|
מכתבים שלא העזתי לשלוח
לרעים שאבדו מזמן
|
|
הלוואי והייתי
היום
מה שהייתי פעם,
כשרציתי להיות
מה שאני היום.
גולנציק שבוז |
|