[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פארודיה
"...הצחנה שעולה מערימת הסדינים על הריצפה כבר בלתי נסבלת;
זיעה וסיגריות. הסדינים האלה עדיין שם מאז אתמול בלילה. אתה
יודע שאתה הזיון הכי טוב שהיה לי בחיים? אני משערת שכן. במיוחד
אם להתחשב בעובדה שאני לא נותנת לך לשכוח את זה ולו לרגע..."

ייסורים
"...כדי שידעו כמה היא כועסת. כשינסו נואשות להתקרב, אך מאות,
אם לא אלפי קוצים ישספו את גופם, ודמם המושחת יזרום ללא שליטה
ויתייבש על דפנות הקבר האפור שלה..."

חוסר אונים
"...נשכבת על המיטה הקשה, והתקרה הלבנה מיישרת אלי מבט ריק.
המבטים של כולם ריקים פה... כולם מתים פה. בית קברות של אנשים
נושמים, הלוויות של אנשים שליבם טרם חדל לפעום. כולם מתים פה.
הם מהלכים במסדרונות, מביטים ולא רואים אותי. ולאחר פעמיים כה
רבות שכל אחד ואחד

געגוע
"...המבט הריקני שהיה ממוקד אי שם מעל הכתף שלי, הוא זה שהפחיד
אותי יותר מכל... אפילו יותר מידייך המצולקות, ומגופך הצנום.
כל עצם ועצם בלטה מעורך במין זוהר חולני שכזה..."
"אחזתי בידך ואמרתי שיהיה בסדר. את אמרת שאת יודעת שיהיה.
הבטחתי לך שתצאי מזה בקרוב, ו

התבגרות
"...והתחושה תשאר. היא תשאר גם אחרי שתשב שעות באמבטיה, ותמלא
את המים בשלל צורות, בצבע אדום שיחלש ככל שהמים ימשיכו לזרום.
היא תעמוד שם שעות, מתחת לזרם המים החמים... תנסה לשטוף את
הכאב,הכיעור והלכלוך..."




כשאתם חושבים על
זה, זה בלתי
אפשרי לעשות
ל"זה שמאשר את
הסלוגנים"
פלגיאט... כי אם
הוא מאשר את
הסלוגנים, אז
הוא שולט,
למעשה, בכל
האישורים, אז אם
הוא יודע שסלוגן
שחתום עליו "זה
שמאשר את
הסלוגנים" הוא
לא שלו, אז הוא
לא מאשר אותם.
אלא אם כן, זה
שמאשר את
הסלוגנים הוא לא
באמת זה שמאשר
את הסלוגנים...

זה שלא מאשר את
הסלוגנים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 81349. בבמה מאז 23/10/08 3:14

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לניקי סקאר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה