|
מחשבות מדכאות עולות לי לראש
שאולי אנחנו רק כמו הטיפות האלו
|
לא ברגע, למרות שממש מהר, מציאות נעלמת,
ומבחוץ זה יכול להראות כמו נפילה חדה.
|
גבעה שמסביב שחור
ירח מלא ותנים מיללים
שני אנשים לבד בעולם
|
בוקר של יום רענן
בתוך בנין גדול עם קירות עבים
וכביש סואן מזמזם מחוץ לחלונות הגדולים
שמעל לריצפת השיש הכל-כך חלקה
|
אם את שואלת לאן אני הולך,
אני אספר לך על הירוק בעיניים, על הרוחות השורקות באוזן,
אני אספר לך על הנוף, על הכרמים, על הטרקטור הישן בחצר
|
ליפול
ובדרך לחשוב על הכל
ולהבין שלא היה - שלא כזה רע בעצם
ורוצה לחזור
|
ולפעמים אני צריך קצת זמן לעצמי
לטפח קצת את הבפנים
|
אם רק היית יודעת מה הפסדת...
|
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
