|
אני נושאת בידיי כוכבים איתם יכולתי פעם לאהוב. אלו
הם זכרונותיי.
יבוא יום ואצבע את הקשת,
אך עד אז -
מילותיי.
"אני רוצה להיות מאושרת."
הוא הביט בי, סוקר אותי בעיניו השקופות, ואז אמר, "יהיה עלייך
לתת לי משהו בתמורה, ואז תהיי מאושרת."
הרמתי גבה. "ככה סתם? עסקת חליפין?"
|
גרגיר האבק חייך. "הם כאן עוד מאתמול."
"אבל אני לא הייתי כאן אתמול. והתגעגעתי לראות אותה בבואי הנה
בבוקר." היא חייכה.
הוא ריחף מטה והתיישב על אפה.
"הזהר!" קראה קרן השמש בבהלה. "אתה עוד תעיר אותה! שלא תעז
לגרום לה להתעטש!"
|
שלא ידעו עד כמה זה כואב
לפעמים
להחזיק כך עננים
|
מעצב לו חוקים וכללים
בצבעים שונים
ממרק ומבריק לו
|
|
|
I'm so poor I
can't even pay
attention |
|
