[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 nevosa

אל היוצרים המוערכים על ידי נבוס נתןאל היוצרים המעריכים את נבוס נתן
28.6.04

נסעתי מזרחה. שמעתי שכל הסיפורים האלה על הכפר
הגלובאלי הם לא ממש נכונים, ואני, אני בכלל מחפש כפר
לוקאלי. מקווה שיסלחו לי כל התולעים, הוירוסים,
הבאגים ודומיהם.

נבוס.
---
14.10.04

... ובכן, חזרתי מערבה ולבי במזרח. אין ספק שהכפר
כולו היה לגלובאלי; לא רק גלובאלי, גם קצת אנאלי
וללא ספק טריוויאלי. ואולם, למרות הכל הלב נשאר
לוקאלי. זה שגיליתי. הכפר הפרטי שלי.

מזמין אתכם לבקר בו.
---
בועת המציאות שוב מתנפחת למימדים בלתי הגיוניים.
דומה שהיא מחלת המחלות. היא גוזרת קופה בכל חלקת
דמיון. המציאות הזאת יותר מאיימת מכל דבר אחר. לפיכך
שוב ושוב אני, כמו אחרים, נוטה לשקוע לעבר עולם
הנדמה.

נבוס.

12.12.05
---




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
שעות, וזה עוד לא פתור. זה לא ייפתר, את יודעת שלא. אנחנו
מהודקים זה לזו. את סתם קמה, עוד מוקדם. אני יודע שאין לך לאן
ללכת. חכי, נדבר. אז פשוט תלכי בלי לחשוב על זה, בלי כיעור.

מיתולוגיה
הגעתי לכתה מוקדם וישבתי ליד החלון. פתחתי אותו למרות שהיה חם
בחוץ. כל השבוע חשבתי על העניין כמעט באופן כפייתי: מגיע
ראשון, נכנס בזהירות, מתיישב שלא כהרגלי על יד החלון, פותח עד
החצי, שלא יגידו לסגור, מוכן ומזומן להזדחל דרכו בכל רגע
החוצה...

מוסר השכל
כך הפך בוודאות החתול מסתם חתול-שחור-שחוצה-את-המדרכה
לחתול-שחור-מבשר-רעות.

סייבר
המקום האהוב עלי הוא חדר הפיקוד. אני אוהבת לשבת שעות על הכיסא
הרחב, לשמוע את מובי מספר לי סיפורים. לפעמים, כשאני מבקשת
שיספר משהו הוא אומר: "יש לי משימות בעדיפות גבוהה. חכי עוד
שלושים וארבע דקות." וזה מרגיז אותי. אני יודעת ששום דבר לא
ישנה את דעתו

עוגב על גופה הפריך במבט. שדייה משתובבים בליטוף עצמי של
הקרמה. פטמות זקורות בלאו הכי, מפגינות עליונות, מתריסות,
מקשות עוד יותר על הקשה בלאו הכי.
(אחרי הכל העניין נרגע)


לרשימת יצירות השירה החדשות
מקבר
מסתבר שהלילה הוא הממלכה,
של,
מי שהנני,
ומי שהינך באישון הקריר הזה האין.

בחייהם ובמותם.
בגבינתם ובבשרם.
בזעתם וחרונם.
בצואתם ובליעתם.
בנפשם אשים את כפי

לבה הותך,
ואינה עוד מלאך,
מזכרת,
לחופש נידח.

ואבא לקח לו מאהבת.
כמו שאמא אינה.
הם מטיילים בשדות הערווה.
בת להם בת ערובה.

מבעד הקרח השקוף אפשר לראות.
את זייפני הרגשות.

הרהור
טוב
טוב למות

האורווה שלו הפכה חורבה. ועל הגג זרם אוויר נישא.
במרכזה גדל עץ אדמדם שחדר לכל תא, שמילא, שכיסה.
אמיריו שפלים עכשיו, מרוטים כמו כביסה.




אנשטאט
אריינגיין צו
צימער, נעמען
בעזם קערן
בוידעם

(במקום להיכנס
לחדר, קח מטאטא
ונקה את
הבוידעם).

ההוא שמדבר
יידיש


תרומה לבמה





יוצר מס' 35567. בבמה מאז 25/5/04 15:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנבוס נתן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה