|
"אלוהים אדירים", צרחה בקעה מן השירותים הראשיים.
שפרה מיהרה לברר את גורם הצרחה וגילתה מחזה נעים במיוחד. מוני
ישב באסלה והטיל את מספר שתיים, הזיע והיה מפוחד כמו מרמוטה
שראתה עכביש ארסי. "מה קרה?" שאלה שפרה מבוהלת אך רגועה לגלות
כי בעלה לא פצוע.
"ה... ה...
|
אמא שלי דחפה אותי מהקומה החמישית אחרי שביקשתי ממנה ללמד אותי
לעוף. אני חושב שזו הייתה תגובה קצת מוגזמת, אחרי הכל, רק
רציתי להיות קצת חופשי.
|
חיכינו רבע שעה בתור, ישבו שם בעיקר גברים, כנראה שזכרים נוטים
להיות מוטרפים יותר מאשר נשים, טוב זו סתם הנחה טיפשית שלי.
היה שם אחד שכל הזמן גלגל עיניים והיה אחד שהתנדנד מצד לצד שוב
ושוב ושוב, היה עוד אחד שחיטט באפו ואחר לידו צחקק בגלל הזה
שחיטט באפו
|
אתה חוזר בלילה מבת ים ורואה את הבן אדם הזה שוכב על הרצפה,
תוהה אם הוא בכלל נושם. ולא אכפת לו שאנשים דורכים עליו. הכי
מפתיע שגם להם לא אכפת שיש גופה אולי מתה על המדרכה.
|
שעווה: היי שעירונת. מה שלומך הבוקר?
רגל: אוי פוי, מעצבנת. פשוט לכי מפה.
שעווה: מה קרה? לא התגעגעת אליי? (פרצוף עצוב) חודש שלא
התראינו.
|
יום אחד הגיעה ישראל לביתה של עירק עם חבילת קלפים חדשה לגמרי
ועליה קשקושים צבעוניים. עירק הסתקרנה למראה החבילה ושאלה
עליה. ישראל התעקשה שלא לפתוח את החבילה מכיוון שזו הפתעה. כך
עבר כבר שבוע ועירק הייתה במתח אגרסיבי ואילו ישראל הסתובבה עם
ילדים מהשכונה.
|
כשהיא יושבת ללמוד למבחן בספרות אז הראש שלה יכול להתפוצץ,
ברמות של ארמגדון, ברמות של המפץ הגדול, ברמות של הגזים של סבא
של יענקלה. היא קוראת לו יענקלה סתם כי הוא שם את השלייקס האלה
שמחזיקים את המכנסיים שלא יפלו למטה, הוא נורא מודאג שדבר כזה
יקרה, שיפלו...
|
פתחתי את המקרר ומאחוריי עוגת השוקולד שאבא הביא לכבוד בואה של
קלרה מצאתי מוח. מוח אמיתי עם כל המרכיבים שיש למוח. ורדרד, עם
פיתולים, ועגול. דוני ישב ואכל את העוגה ואני חשבתי וחשבתי
מאיפה יכול היה לצוץ המוח המסתורי הזה. ואז זה שוב בא לי
|
תנו לי לספר לכם סיפור על איש אחד שחי בחצר של האביר ניקולאס
פרייש בון בתקופה שבה עוד הכל היה ירוק ובני אדם לא הזדקקו
למקלחת חמה. האיש ההוא היה אדם צנוע וחביב. הוא היה ניזון
ממשחת נעליים ואת זו שטף עם קצת ליקר דובדבן חמצמץ.
|
חתיכה מהצוואר שלה נחתה אצלי בצנצנת. ואז קרלס בכה קצת וניקה
את המים שלי, האכיל אותי והלך לישון. בסופו של דבר הוא שיחרר
אותי בים.
|
בלילה, כשאני כבר ישן, לפעמים משהו מעיר אותי ואני מגלה שזו
בחילה. לא בדיוק בחילה. אני רוצה להקיא והקיא עומד לי בגרון
וכמעט מתפרץ החוצה, אבל בדיוק לפני שהוא שוטף לי את הפה ואת
השיניים, אני מכניס אותו בחזרה לאזור ממנו הוא בא כדי שידע מי
הבוס במערכת האנושית ה
|
תארו לעצמכם אדם שמסוגל להכניס אגרוף לתוך הפה. אבל זה לא נגמר
פה, הוא ממשיך עם האגרוף דרך המעיים - גם הגס וגם הדק, הקיבה
והלבלב. אח"כ הוא מספר שהוא אנדרוגן ושיש לו וגינה. אבל במקום
להפסיק לרגע כדי שנוכל להוריד מרמת ההלם הוא ממשיך עם
האגרוף...
|
פנסי ניסתה להכניס יד למעיה של רונה, איבריה הפתוחים למגע
עוררו בה סקרנות רבה, היא הושיטה יד, קטפה עורק ונגסה בו.
|
יש לי בטן גם לי
אבל אין לי חבר גם לי
|
למה לא מאשרים? יהההה... למה לא מאשרים?... יההה... למה לא
מאשרים? למה לא? דאממ!
|
אני אוכלת קוטג' שלושה אחוז.
אני אוכלת קוטג' שלושה אחוז.
אני אוכלת קוטג' שלושה אחוז.
ומתענגת על פיתה.
|
אני מכיר שתי אחיות. הן סיאמיות בראשן, סיאמיות בלבן, סיאמיות
בציפורניהן, וכשאני אומר "ציפורניהן" אני מתכוון לזה. מחוברות
בציפורן של הזרת.
|
"אמא! אמא! קאבל מת", זעק יונתן.
"על מה אתה מדבר, יוני? קאבל במטבח".
השניים המבוהלים זינקו ישירות למטבח.
|
|
|
אני לא מוכן
לאכול צדפות.
אני רוצה את
האוכל שלי מת -
לא חולה, לא
פצוע - מת.
וודי אלן |
|
