|
לפתע מרגישה עירומה
"עזוב אותי",
עפעפי כמגן מכסות
ואני אך עדיין לוחשת, בעוד עיניי עצומות
|
פתאום שהיתי בתוך מראה שקופה יום,
ולילה לא ישנתי
מתהפכת במיטתי.
|
ניסיתי לרדוף אחרייך,
לקחת את שלי.
ואת רצת עם הרוח, נעלמת בשבילי הערפל
|
שעת קפה מול ירח
שפכת את שאריות המים שנותרו מהרוח
נתת להם לבלוח ב
ערפל.
|
אבדתי לרגע מתחושת הזמן
אפפה אותי, שלוות אפרוחים שכזו.
|
ליל שישי במיטה בין סדיני הקיץ
|
עיניי - תמימות.
ידי -
גופי -
נשמתי -
|
|
|
זה החזון אשר
חזה בועז רימר
על הבמה ואומני
האינטרנט.
-בועזיהו א' |
|
