|
Final Sanity Thoughts
הלכתי לאיבוד.
אף פעם לא חשבתי שאגיע לפה.
אפילו לא התכוננתי כראוי.
אני לא באמת יודעת מה אני אמורה לעשות כאן,
לאן ללכת או כיצד לפעול.
תקראו לי 'מתלמדת',
אך יש לי קליטה מהירה, אז אין בעיה.
יומטוב.
זה מוזר הרהרתי... זה עוד לא קרה..
אני בכלל ערה? מה הולך כאן?
מפה הכל כבר מעורפל
מגיעה אל המרפסת, שמה רגל, חושבת קצת, ומתחילה להסס...
|
וכל כך נמאס מאנשים טיפשים
ונמאס לי שאין לי חופש
וכמובן שונאת להיות מוזרה ומיוחדת
ורוצה אוטופיה
וחיה באשליה
|
כל כך הרבה תחושות שאפילו לא מזהה ובטח שלא יודעת איך לבטא על
הכתוב. ...
עכשיו, כמה שעות אחרי, וגם כמה שאחטות אחרי, הכל מקבל משמעות
אחרת.
|
|
|
איך זה שכל מה
שסביבי מתפוצץ?
שאל הילד עם
חגורת הנפץ. |
|
