|
לימדת לסלוח,
ולשכוח,
לא לשקר,
לא לעצמי... לא לאחר...
|
אחכה
לשקיעת החמה,
אמתין
לשתיקה,
לדממה.
|
בדידות...
בפה חסר שיניים
נוגסת בי נגיסות
קורעת ממני חתיכות...
|
בוא אלי הלילה ללא שכבות מגן,
ללא מסיכות, ללא מחיצות.
|
ופתאם... מתבגרת...
פתאום, את אחרת...
כבר לא ילדה,
כבר כמעט נערה.
|
חולמת חלום חולמת שלום.
פריחות, תבשילים וריחות,
וקולות ילדים צוהלים.
חולמת חלום..
|
ילדי,
יצירת המופת... שלי...
|
מסכות את נפשותינו מכסות,
מהעולם מגינות, ביננו חוצצות.
|
רקמתי במילים את ספר הזכרונות שלי...
חיי... מותי...
|
|
|
נמוך. יותר
נמוך. עוד יותר
נמוך. הכי נמוך.
ועוד קצת.
הננס הסדרתי |
|
