[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 86845679 86845679
אל היוצרים המוערכים על ידי נץ השחר
בדיוק כמו שלא צריך לבקר בחו"ל כדי "לראות עולם" -

לא צריך דמיון מפותח כדי לכתוב על אנשים




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלחלה רובצת, ורגשות מעורבים. הרגשתי אותה פעם, וכעת קשה לי
להרגיש שוב. "תצייר לי כבשה", היא ביקשה ממני ופרצה בצחוק.
לא, אנחנו לא נעשה את ההפלה. לא היום. אולי אני ילד. אבל גם
אני התבגרתי אחרי אותו מקרה.

הקיק המוצלח ברמזור הקפיץ לי את כל כדוריות הדם. אל תדאגי, אני
עדיין לא על פול ספיד.
זה מוזר, אבל בכלל לא כאב לי כשנשברו החוליות התחתונות בחוט
השדרה.

"את חושבת שאלוהים יסלח לך?"
במפגש קיצי מול כלוב השימפנזות, הרגיש מקס כמו הומו-ספיינס לא
מפותח. בדרך כלל הולך לו עם נשים, אפשר לומר שאפילו רץ מרתון
לחצי מרחק.

"אני אוהבת ריח של גשם," היא אמרה ופתחה לרווחה את החלון הגדול
בחדר השכור. בקומה הרביעית, במלון ארבעת הכוכבים, בחדר ארבע
אחת ארבע, בשעה ארבע בבוקר, כל העניין עם המספרים נראה לי
מיסטי מדי. סיפרתי לה על מספר ארבע שרודף אחרינו הלילה. רק
משחק רביעיות בקלפים ח

- "אם להתבונן היטב בדף חלק אפשר להבין את משמעות הקיום".
כך התחלתי להסביר לה, בעודי מוציא שני בקבוקי 'קרלסברג'
נוספים מהמקרר. העניין הזה הפך אצלנו להרגל של קבע. במוצאי
שבת, אני ועינת יושבים במרפסת ומתפלספים על עניינים שברומו של
עולם, אך רק לכאורה. זה

פואנטה
ואת אוהבת רק אותי, כי כשאני מסתכל לך בעיניים את לא רואה את
הרצון לקרוע ממך את הבגדים, אלא רק רעב מסוג אחר. רעב תמים.

שמוליק חזן מעולם לא היה חכם במיוחד. הוא גם לא היה סטריאוטיפ
של זן נכחד זה או אחר. הוא פשוט היה, והוותו הייתה פשוטה. נולד
עם המדינה, ואיתה מסרב לגסוס. הסלבריטי האמיתי של החיים
האמיתיים.

כמה ענוג הוא אורה הבוהק של הלבנה במילואה.
שנאה יוקדת בעיניים אלו. שנאה ותאווה לרצח ללא הבחנה.
והנטרף יתחנן, יבקש את נפשו לרחמים, יתפלל בקול לאחד שלא האמין
בו מעולם.

הריף הסביר פנים יותר מתמיד. תמיד כשהיה לה עצוב הייתה באה
לכאן, לחוף הים האדום. בין הקוראלים והאלמוגים נפשה הייתה שקטה
ורגועה.
המבט של הדולפין החזיק אותה כמהופנטת, מוצפת בזכרונות כואבים
ונשכחים שרצתה כל כך לחוות שוב.

אהבה
היא דופקת חיוך, אך לא מתחייבת לשום דבר, אני מסתובב לרגע ו...
בום! היא נעלמת.

חזרתי. לא משנה מה הגורו אומר, לפעמים פשוט נדמה שההחלטות
החשובות באמת בחיי התקבלו עוד בטרם הגעתי לעולם הזה.
אני כנראה חטפתי מהמלאך מכות רצח.

שוב הגשם הקר נותן סימניו על חלון בית הקפה הקטן. נחלי הזרמים
הדקיקים על הזכוכית מזכירים לה את דמעותיה בשעות הלילה הקטנות,
הבכי שיפרוץ כשהיא תשכב במיטתה לבד, כרגיל.

"תסתמי את הפה שלך כשאני מדבר איתך!"
הוא צעק עליה, ולא השאיר לה סיכוי להוציא הגה בעשר הדקות
האחרונות שעברו, מאז שהושיב אותה על הכיסא.
מדהים, היא חשבה לעצמה, כמה שאדם כה גס רוח יכול לזרוק משפט עם
כל כך הרבה עומק לאחר כל כך מעט מחשבה.

גברים לא יכולים לזייף, אבל יש כאלה שהיו רוצים, ומוטב מאוחר
מאשר מוקדם. יותר ויותר שמעה מאנשים סביבה את האיחול "תעשי
חיים", והשתדלה לעמוד בציוויים, למרות שלעתים היה נדמה שזהו רק
פירוש יפה ל"לכי תזדייני".

סצינה מסרט על ניו-יורק של וודי אלן, זהו התיאור המדוייק, כך
נדמה.
אפשר לחשוב, מה מיוחד באגם קפוא? להמוני אנשים בעולם זהו רק
עוד אחד מחזיונות החורף הרגילים. אבל לא כאן, בכינרת.
ווניל וטריפל שוקולד.

אין לך מושג עד כמה שזה כיף לקום כל בוקר, ולמצוא אותך מולי,
מחייך אליי כל יום כשדה שעברה שבע שנות רעב הפוגשת ביורה.
איך להגדיר "אהבה"? בשבילי מספיק המבט החטוף הזה, העיקום הקל
בשפתיים וגילוי הגומה בלחי הימנית. אין צורך בהכברת מילים
מיותרות.

אהבה נכזבת
דממה. בראשי רצות מחשבות שכבר שכחו מה זה מיתרי קול. כל יום
אותו הסיפור. אני תופס את הגיטרה ומתחיל לדפוק בכף ידי הימנית
על תיבת התהודה, בעודי משנה אקורדים עם ידי השמאלית.
אני חושב שאני אתחיל לזוז אמא, אני שומע שוב את הקולות
השמימיים האלו.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
תדמיין שלא היית זכר, יהודי, שומע, שעשה עלייה, משתמש
באינטרנט, מאוהב, חי בחברה, בן אלמוות שלא גילה את הכתיבה.
תדמיין שלא היית...

כשלחבר הכי טוב שלך קוראים דיכאון.

יש לו את האופי הנצרך כדי למלא תכונה זו. הוא תמיד שם בשבילך,
רק שאתה לא שם לב אליו. אתה מדחיק אותו בפינה ומנסה להעמיד
פנים שכל העובר עליך הוא וורוד וחסר רוח רעה. רק הצרות שאתה
עובר מוכיחות אותך כנגד השקר שבו אתה שרוי

שבת, ישיבה, גמרא פתוחה, "חבורה", שבת בהתעלות רוחנית, החלטות,
נטישות, כותל, ציצית, הערצה, סגידה, הסתייגות, לימוד משפטים
וכלכלה, משפטים באנגלית, שמירת נגיעה, אהבה אלוקית, כדורסל,
כדורים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
טבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
ילד קטן -
ילדון

אבא קטן - אבון

סבא קטן - ?

מתוך "הצנזורה
הישראלית
ופגיעתה במבחני
הבגרות בלשון".


תרומה לבמה





יוצר מס' 18350. בבמה מאז 24/9/03 9:09

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנץ השחר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה