|
יליד 71, אשר משוטט בין מילים נשכחות ומנסה להוציא
מהן את המיטב.
נ.ב.
אשמח מאד לקבל תגובות לסיפורים, לשירים ולמונולוגים
באי -מייל
אינך חייב לחלום על הדעת , הריני להודיעך כי כשתבוא זו, תבוא
בחמת זעם פראית . נחבאת אל הכלים בזמן הלא נכון שמע ידידי, על
דעתך המצויה כיום בשפכי הביבין הרימו תילי תילים של מחאות וגם
טרוניות. איך אומר ההוא? יוסיף דעת יוסיף מכאוב. בעת האחרונה
זכורני אותך יוש
|
זו היא ששמה לי את הקמיע על הצוואר, באמונתה המיושנת והטפלה
היא האמינה שאם היא תכתוב לי כמה מילות מוסר ותעטוף אותן
בנייר דבק שקוף זה יעזור לי באורח מיסטי לחזור למוטב ....
|
קראתי לה ג'וקית . והייתה לזה סיבה טובה , מבנה הפנים והמרדף
הבלתי פוסק אחרי נמלים עמלות תפש את רוב שעות הפנאי שלה והיו
לה הרבה כאלה והעיניים, כמה תום כמה שמחה, ואיפה נפגשנו?
|
היום מצאתי חומט בעבודה.. חומט יפיפה , בצבע נחושת מטאלי היה
לו פס שחור לאורך ושתי נקודות שחורות לצד העיניים הקטנטנות
שלו, לא הייתי בטוח האם אלו אוזניים או שמא סימן הסוואה כל
שהוא , הוא רץ על הרצפה במהירות שיא שלא תאמה לגודלו הזערורי.
|
קשל"ק הוא זן נפוץ ביותר. תפגוש אותו בבקו"ם כשתעמוד לשיבוץ,
לכשתסיים את השירות, בתור לאודישן. מישהו יזרוק את שמך לחלל
פיו בפעם האחרונה. לבטח הוא גם יתבלבל בהיגוי השם האוונגרדי
שלך.
|
כחול..
עכשיו ירוק כהה..
מתחלף לסגול..
הישות המתרקמת מול עיניו הייתה הזויה. מעט בלתי נתפסת אבל נראה
בבירור כי היא יצור חי ומתקשר..
|
היום דרכתי על נמלה. ולא שהיום זו היתה פעם ראשונה, אבל הנמלה
הזו לא השלימה עם העובדה שהיא יצור דריך ושחייה על פי מקורות
חז"ל נקבעו לששה חדשים .
בסקר מהיר שערכתי, כל שניה נדרכות שש נמלים למוות ...
|
רודני הוא טיפוס ידוע בחברה. שקט כמו דג מת, אבל ידוע. רודני
כבר חצה את כל אפריקה. ולא כדרכם של מטיילים מן השגרה, רודני
עשה את הטריפ שלו על לנד-רובר ישנה שבנה בעצמו. הוא טס
לקייפטאון עיר מולדתו כשתרמיל על כתפו וזהו.
|
קברו אותו תחת הסוכה, וזה לא שמת ביום טוב ראשון של חג, כבר
מראש השנה התפגר. אבל הוא ביקש להיקבר במקרר של חנה השכנה עד
שיבנו את הסוכה. והם הקשיבו לו כמו שתמיד היו רגילים להקשיב לו
כשעוד היה מנהל את חגיגות ליל כל הקדושים.
|
גבירת הרש
גוזזת מחלפותיה , ובעת
גבור יגונה , תמכור
גם מלותיה
|
כותרתה הממולחת
דקיקות חיוכה הבלעדי
אני מוצא,
עדנה לבלותה
|
אתם יודעים?
יש לי אוסף של קוצים
יש לי קוצי בר
לאנשים עם טעם מר
|
לדעת את אחרון
המוהיקנים
השזורים בעיני רוחך
|
אל תירא
תירה
אל תירא
תירה כבר
|
אם מילה
כתובה על סלע את אוהבת
אנתץ למענך יהלומי עתק
וכשנלך ביערות לריח האורן הנצחי
|
בקרביו של אלוהים אתה חופר
ולא מוצא את התולעת שאוכלת אותך
|
פילו,
עוג מלך הבשן
ונפיליו, בדרכו על
זמורות הבציר הכרסתניות.
|
בעינייך , שיפו מהשתקפותי
הננסית בהן,
|
והנה בחלום
הייתי בעיר של קדרים...
|
בשאול חידותיך
מצאו הפותרים נכונה
את המקום הראשון
אותו יצרת .
|
גבירה חבליה הייתה יוצקת/ חשוקה בכלי חרש נשברת
זמירה מהדהדת בבטן נושקת/שיניה חושקת דרכיה משרכת
|
גזע אינו נושר ,כשחם בליבתו
וקר בטבעותיו. גזע אינו יודע
שנושר הענף מעליו
|
כל בוקר אני
גלדיאטור בפיג'מה
מטיל כידון של גומי
וחוזר כמו בומרנג
למיטה שלך
בלילה.
|
הגבר המצוי
קורא בבוקר
מטיל ביצה
|
הידעת את היופי הניבט
לא חמלת על הלב הנצבט
קפלי לבך בלובן הסדין
|
התחנה האחרונה בכפר
עלי השלכת האחרונים בשביל
את צועדת כל עוד נשמע משב הרוח
סופרת את העננים המתהווים
והיקום יפה לך, והענן קורץ לך
|
קצר ועמוק ממך
אני רואה אותך.
חבל אסוף, שזור
לטבעת של נישואין.
|
קריאה בקשר
חבלי לידה וצירים,
ומכשירים.
ציר הדלת סובב סביבנו.
|
ובזרימה הזאת הייתי לך
מזח, ומפרץ דייגים
אחוזי תעתועים.
|
אחרי הכל את שומעת את ההד
משתפל, עולה כגל, רצה כשד
אחרי הכל את רואה את החלום ושברו
נופל ,פורש כנפיים, מטפסת עולה על קירות
|
כפר חלמאים מוקף
ממעוף הציפור ,נחזה
כציפור הנושקת זרד יבש
|
והנה גשם בא אתמול
ואדמה ים עושקת
עקיבות פנים נמחו בחול
ודרכי אדם מוטלות בספק
גלים נדמו לו כחומה נגדית
פשוט ידים על המזח , חסר מעוף
|
ולמרות שהיינו אכולי תזזית וחמה,
לא פסחנו על העיוור והקרח
על פתיחת האביב.
|
מימי חלדי בשחר/ צפון חמדתי
מתי מספר ביער/ פלגי נחל נחמתי
כפיר ישאג בארץ שנער/ רבבה כחול הפלאי
|
קלתי בעיניי, כפיל מעופף על מי
המבול שחרב ומחריב ועוד ממשיך
לצוף על מבוע העופרת גם
כאשר אינה יצוקה די למילותיי
|
מותח קו רקיע
סגלגל בחוט של
שאלות לא פתורות
|
Are u sure u wants to delete?
|
תקוות הדרך לעני בפתח
קרא לצל, הוא יציל אותך
מאבדון, מהשחי והבזות
|
נפלאות דרכי המישור
לא עוד עיקש ופתלתול
הסתר והערב
חזור והשכם.
|
אני שהייתי.
אגוז, חד קרן
העוף המחזיק בקליפה בציפורניו
המביט ולא הניבט
|
בצלצלותך, קליפותייך, קילופייך,
צנוניותך,חריפותך,חריפתך,שורשך,
עגבנותך, אדמימיותך,רקבונך,
כרובך,עטיפתך, תעופתך,אדמתך
|
והוא ברא
את העולם עגול
הארץ מתנועעת
הנחלים בזיגוג אימפולסיבי
|
רגע לפני הים
יבשה, תבקש לה מעט
פרידה עצמאית
שלא ישטוף, שלא יקיא,
חישוק חול גרגירי נלחם
ונעלם.
|
נץ המריבה על סלע
נטפו המים לאלפי פלגים תועים
|
תן לי רק יום בלב יתום
את רעד גרגיר החול
שכנסחף לחוף נחל מסולע
|
הלילה ירד אל שיפולי הים
חובק בתוכו חגווי סלעים חצובי מים
המשתקפים מול ירח זוהר
בלובן עז מבהיק גואה.
|
אלוהים,
ברא אותי מחדש
כמו כדור עגלגל
תן לי להתגלגל
אני מבטיח לך
ככה נגיע אליך יותר מהר
|
לא פקחתי את עיניי לשוב
וחזרתי כדי לעלות לרגל
ובכל זאת ירד עליי
הגשם מלוא הכף
|
קל ממוות וכבד מנוצה לא בהכרח יכול להיות מהיר מהר געש מתפרץ
ואיטי מצב. למרות שהוא מרקד לו כל היום כקרפד שוטה
|
בחשכה פתאום
אני מוצא רעד שכוח
קושר את ההרגלים
שלא ישקשקו בקור
[הרבה דברים מוזרים אני מוצא בתהום. אשה מתה עם חיוך, וילד
שמסרב לסתום את הגולל. דחפור עורם ערמות של אושר איש עם כיפה
אורז אותם בעטיפת צלופן מדביק עליהם תמונות של סנטה קלאוס
מוחה דמעה .]
|
בעגבנותך המסמיקה,הרכה עד לריקבון,נעטפת את, נסגרת עמוק
באדמה שלא רוצה להתרומם.ואני שגזרתי וגילפתי החדווה, בחדותך
לכל ארכך המפתה,נשאתי באון את עגלתך,הקמוטה המפולפלת
משמני הארץ סכתי גלגליה, אל חלקתך הטבולה בעור צח ורך.
|
מתחת לאבן גודלת לה פטריה. כן, סתם פטרית שמפיניון
שמנמונת מהסוג הלא ממכר ,והלא רעיל, הפשוט ששמים בסלט. האבן
הזו נמצאת לה בפינה מוצלת בגינתי הלא גדולה, המשופעת בפרחים
עונתיים ובבצלי חורף שבצבצו להם מאוחר מידי . הפינה המוצלת של
הגינה שלי, הינה מקור לא אכזב
|
בפעם הראשונה שנכנסתי לבד למיטה
|
פעם ראשונה ראיתי,
את אמא בוכה
|
בפעם הראשונה שראיתי סרט קולנוע
השחקן הראשי מת
|
רוצה להתחתן?
אמרת כן, ולכן
|
פעם ראשונה אמרת לי
שאת אוהבת אותי
|
פעם ראשונה ירד גשם
ושכחתי את המטריה
|
בעוד בריזות אחרונות נאחזות בטירוף בקרני שמש אחרונות,
כולם עוזבים, לקבל את החושך הממאיר, שיורד על העמק .
עיני מכוניות דלוחות ברגליהן הצמיגיות מסיימות לכתוב
עוד שביל אחרון בדרך הביתה.
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
|
"הידעתם כי סודה
בלי גזים, נקראת
בעברית: מים?"
תרנגולת בציטטות
שיחרטו בזכרוננו |
|
