|
 134582740 אורורה
ילידת 1987.
צרכנית נלהבת של מוסיקה, ספרים, סרטים,
וכל שאר "הבלי" התרבותיות הקונוונציונלית.
לא, אין כאן ציטוט סוחט דמעות.
בזמן גסיסתי בטרם עת
אכתוב את עצמי לדעת.
|
הם יתעוררו משנת היום שלהם
אותה בילו בפקעת מנומנמת
ויהבהבו בזחיחות מתריסה.
|
נראה לי
שאני יותר מדי מפחדת
מכינים.
|
העתיד - מיקרוקוסמוס בכדור בדולח.
|
וגונחת:
"נו, נו בבקשה,
תגידו שאני יפה".
|
תפילת הבן ארוכה ובטוחה,
הברותיו מוטעמות ומקושטות בצלצול פלאפונים.
|
ג'ק לא ישכח את אותו יום שני הלוהט
במדבר הטקסני. כאלו הן חוויות מעצבות.
|
לעלות השמיימה בסיום פיקרדי
|
אולי נראה לו שפנסי הרחוב השחורים
שננטעו במדרכה ספוגת הערפיח
הן עששיות בלילה מושלג.
|
והעתיד אינו דף לבן
אלא קלף צהוב, דהוי
ומקומט.
|
בלעתי לקרבי את ההפרשות המילוליות
|
יש לנו עתיד, לי ולעצמי
נפליג אליו בים של מטאפורות מושאלות.
|
הרי תמיד יהיה לכם יום-יום.
|
האם אני רוצה את האהבה שלי
באדום בוהק ושחור
|
מלכת האמבטיה צובטת ירכיה,
נושכת לשונה, היא
מרגישה איך האמבטיה מתמלאת
גז ירקרק סמיך והנה בא
השחור המבעית והנה השתיקה --
|
בכפר קטן בקצה הממלכה
דיווחו כי ראוה,
רסיסי אזמרגד ספורים בבגדיה;
היא כמעט חופשיה.
|
הפגישה הייתה מקרית,
כמעט כמו
שמונה השנים שמפרידות ביננו
(ויכלו להיות שלוש,
או עשרים).
|
אני רוצה בבחור
שיערסל אותי אל חיקו כמו בננה בשלה וחייכנית
|
וכשהשדים האפורים
ילחשו באוזני "חזרנו"
בקול משתק, מהסה,
|
להפקיד בידיכם
את שק הקונפליקטים השוליים
והתסביכים העיקשים
תמורת מעות ספורות,
|
ונזהרת ממשבי רוח פתאומיים
רגע לפני הנפילה.
|
שפתיים יבשות, פקקי תנועה,
תודעה,
והחיים, מתי?
|
הרגשתי פתאום הווה
חיה ונושמת,
שואפת אוויר של בין ערביים.
|
מערבולת של ריחות
משקרים יותר ממשכרים,
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אני דיי זורמת
עם זה. כותבת מה
שמרגישה. אבל
יותר מכל, קודם
כל בודקת אם יש
את המילה. למשל,
כאן כאן אכתוב
עכשיו: גיגה. זה
אומר משהו? נכון
מאד. ולכן כל
פעם כשאתם
מחפשים משהו
בסלגונים, חפשו
משהו שנון.
גיגה, למשל.
ואז תראו את
הסלוגן הזה שוב.
המעגל הזה של
המחזוריות מטריף
אותי!
משרד ההסברה,
הרשות הלאומית
לבטיחות בדרכים. |
|
