|
הוא מהסס, הפחד מציף את איבריו בתחושת צמרמורת מעיקה. הוא מנסה
להרוויח זמן...
|
ארוכים הלילות עמוסי מחשבות
הדמעות בעיני ממשיכות להודות
|
אין לי אוויר
אין לי לאן
ממשיך לחפש
|
|
|
וישכב חרגול
דואב על הקרקע
ויטמון ראשו
ומחושיו בחול,
ותבוא אליו
ניצן, חברתו
הגוצה והמכוערת.
ותאמר לו: אין
מערכת היחסים
שלנו כתמול
שלשום, אני
עוזבת לטובת
בלגי שפגשתי
באינטרנט
ויצהל חרגול
ויירפאו כל
מכאוביו באחת
ויתפלל לזה
שמאשר: ברוך אתה
המוציא סלוגנים
מן הארץ, וכמו
כן המלוה לי
חמישים שקלים
כסף, להחזרה עד
סוף החודש ללא
ריבית. |
|
